לאחרונה היה לי הכבוד הגדול לייצג את מדינת ישראל בכנס הבינלאומי הראשון המוקדש במלואו לפונדקאות, שנערך בסוף חודש יוני באוניברסיטת קיימברידג'.
בכנס השתתפו אקדמאים, עורכי דין, שופטים, רגולטורים ומומחים לפוריות מעשרות מדינות נוספות; כל המשתתפים והמשתתפות - כמאה וחמישים בסה"כ - נבחרו בקפידה ע"י מארגני הכנס והוזמנו באופן פרטני בכדי לשקף מגוון מייצג ורחב ככל הניתן של דעות.
תפקידי בין היתר, היה להשמיע את קולם של הזוגות הגאים בישראל, שנאלצים לנדוד להליך יקר ומסובך בחו"ל, בעל היבטים משפטיים בינלאומיים מורכבים, משום שהחוק בישראל אינו מאפשר להם לבצע את ההליך בארץ.
פונדקאות, כדרך מוכרת להקמת משפחה, הופכת להיות נפוצה יותר ויותר ברחבי העולם - ולא רק עבור ישראלים, שהתחנכו על ברכי מצוות "פרו ורבו" ושזוכים להטרדות בלתי פוסקות מצד דודות מודאגות.
ממוצע הילודה הישראלי הוא הגבוה בעולם המערבי. הדבר אינו פוסח על הקהילה הגאה שמובילה אף היא באחוזי הילודה ובמספר יחסי של הליכי הפונדקאות לעומת קהילות גאות אחרות מרחבי העולם.
אך כיוון שגם בשנת 2019 (ועל אף מספר בג"צים שהוגשו בעניין, שאחד מהם עודנו תלוי ועומד) ישראל נמנעת מלהסדיר בחוק פונדקאות פנים-ארצית להורים מיועדים מאותו המין, נאלצים בני הקהילה הגאה לתור כל הזמן אחר אפיקים ומקומות חדשים המאפשרים גם לזוגות חד מיניים להיכנס למסלול פונדקאות.
ובאופן יותר רחב גם מחוץ לישראל, עם התפתחות מהירה בטכנולוגיות הפריון, בקבלה חברתית ובגישה לשירותי רפואה מתקדמים, יותר ויותר אנשים רואים בפונדקאות דרך לגיטימית להורות - כולל אוכלוסיות שמתגוררות בארצות בהן הפונדקאות אינה חוקית.
באופן שיפתיע רבים, בין המדינות שאוסרות הליכי פונדקאות באופן גורף אפשר למצוא נציגות רבות דווקא ממדינות ליברליות ממערב אירופה, ביניהן צרפת, איטליה וספרד.
וכך, מאות זוגות ויחידים טסים מדי שנה ממדינותיהם למדינות שבהן הפונדקאות היא חוקית ונגישה. לקראת סוף הכנס נחשף סיפור שעורר סערה גדולה בקרב הנוכחים, על כך שמעל עשר משפחות של הורים מיועדים מספרד, תקועות בימים אלה עם תינוקותיהם באוקראינה ובגאורגיה, שם ביצעו הליכי פונדקאות.
זאת מאחר וספרד מונעת מהם לשוב לביתם בשל הפרת האיסור המקומי של הליכי פונדקאות - על אף כי ילדיהם נולדו במדינות בהן פונדקאות היא חוקית ומוסדרת.
למרבה הצער, ככל שפונדקאות הפכה נפוצה יותר, התפתחו במספר מדינות תעשיות עם פרקטיקה לא מוסרית; בחלקן התקיים ניצול של נשים פונדקאיות, של הורים מיועדים, ואפילו (במקרי קיצון) חשש לסחר בבני אדם.
זאת בין היתר בשל היעדר רגולציה משפטית או בשל רגולציה בלתי אחידה. על כן, מטרת הכנס הייתה לקיים שיח בינלאומי רחב ככל הניתן, תוך הצגת נקודות מבט מכל הסוגים והקצוות, בכדי לנסות לענות על השאלות הבאות:
-כיצד אנו, כקהילה בינלאומית, נוכל לסייע לוודא שתהיינה הגנות סבירות ושקולות למשתתפים בהליכי פונדקאות, בהסתכלות גם על הדינים הבינלאומיים;
-איך לעשות זאת מבלי ליצור חסמים בלתי סבירים לגישה לפונדקאות עבור רבבות הורים מיועדים (שהם הרוב המכריע) שפועלים בתום לב ובזהירות, ולהביא להכרה ולהגנה בינלאומית למערכת היחסים ההורית שמכוננת על ידי בתי משפט או מערכות חוקיות אחרות במדינות היעד.
מלבד הגישות המשפטיות השונות, מספר הרצאות בכנס הוקדשו להצגת מחקרים ארוכי שנים שבדקו את המוטיבציות של הנשים הפונדקאיות, הן במדינות מערביות והן במדינות עולם שלישי, קיומה או היעדרה של היקשרות בינן לבין התינוקות שנשאו וילדו; שימור הקשר בין המשפחות המיועדות לבין הפונדקאיות שלהן לאורך מספר שנים לאחר לידת הילדים; וטיב ההתפתחות של ילדי פונדקאות במשפחותיהם בינקות, בילדות ובשנות הנעורים.
אי אפשר היה להתעלם מההבדלים במנטליות, במניעים וברקע של התופעה בין המדינות השונות.
בתום הכנס רב המשתתפים התקיים מפגש חשיבה מצומצם בהנחיית UN Special Rapporteur (מדווחת מיוחדת לאו"ם), שהתמקד בהגנות על זכויות הילדים שנולדו מהסדרי פונדקאות, וזאת לטובת הכנת דו"ח שיוצג באסיפה הכללית של מועצת זכויות האדם של האו"ם באוקטובר 2019.
חלק הארי מבין המשתתפים במפגש החשיבה היו נציגי רשויות רשמיים ממדינות שונות - כגון שופטים, מחוקקים, פרקליטי מדינה ונציגים מוועדות או"ם; לצדם היו מספר עורכי דין פעילים בולטים בתחום שהציגו נקודות מבט פרקטיות: שני עורכי דין בכירים מוועדת הפריון בלשכת עורכי הדין האמריקאית, ואני, שהצגתי את הפרספקטיבה הישראלית הייחודית "מהשטח" - בעקבות טיפולנו במאות רבות של הליכי פונדקאות ברחבי העולם עבור הורים מיועדים ישראלים.
הכותבת, עו"ד ויקטוריה גלפנד, היא בעלת משרד עורכות דין המתמחה בליווי הליכי פונדקאות בחו"ל לזוגות גאים, סטרייטים ולהורים יחידנים/ות, וכן בעריכת הסכמי משפחה.