כוכבת הספייס גירלז עטפה עצמה בדגל הגאווה וסיפרה בהתרגשות: "בזכותכם למדתי לקבל את עצמי"

בסרטון: הספייס גירלז בהופעה בטקס פרסי הבריטס 97

את מצעד הגאווה בברלין שנערך בסוף השבוע שעבר קינחה בהופעה מרגשת כוכבת ה"ספייס גירלז", מל סי. מצד אחד, להופיע באחד ממצעדי הגאווה הגדולים בעולם הוא בהחלט כבוד גדול, במיוחד כשמדובר - ובלב כבד אני אומר זאת - בזמרת שמזה 17 שנה מנסה לשחזר את ההצלחה של הלהיט הגדול שלה, I Turn To You, ללא הצלחה.

מצד שני, אלה היו בעיקר אמנים מקומיים לא מוכרים במיוחד שהופיעו באותו ערב חגיגי - ובתור כוכבת להקת הבנות המצליחה ביותר בעולם, למל סי היה קל מאוד להתברג לרשימת ההופעות של אותו ערב ולגנוב לאחרים את הספוט לייט. לגבי האחרון, יש מצב שהמקומיים יחלקו על דעתי.

עוד לפני שספורטי ספייס עלתה לבמה, זה הרגיש מעט סוראליסטי כשבתום הופעתה של האמנית הגרמנייה MIA שהופיעה לפניה, חלק מהקהל קם ועזב את המקום.

קודם כל, תודה לכם גרמנים מוזרים שהחלטתם לוותר על זמרת בינלאומית ולפנות לי מקום בשורה הראשונה, אבל אתם סירייסלי הולכים עכשיו הביתה? אז נכון, מל סי היא לא ג'יי לו והיא לא הייתה סוגרת אצלנו את פארק הירקון ובספק גם את היכל מנורה, אבל חבר'ה - היא טסה עד אליכם, לא תתנו כבוד? אל דאגה, אנחנו המעריצים שטסנו עד אליה דאגנו להתמקם בנקודות הנטושות והרחבה מהר מאוד התמלאה שוב.

מל סי עלתה לבמה, שמוקמה בחלקו האחורי של שער ברנדנבורג המפורסם, בדיוק לפי הלו"ז בשעה 21:30. אתחיל בסיכום: מל סי הייתה הקינוח המושלם למצעד המפואר בברלין. היא למעשה השלימה משהו שקצת היה חסר בו: החגיגה. כשנשאלתי על ההבדלים בין מצעד הגאווה בברלין לזה שאני מכיר היטב מתל אביב, היה לי קל לאבחן יתרון אחד לטובתנו: המצעד שלכם אולי גדול מאוד, צבעוני מאוד ופוליטי הרבה יותר משלנו - אבל ב"להרים" אין על הישראלים.

מל סי באה להרים ועשתה את זה לא רע בהתחשב בנסיבות. מוקדם יותר השנה הכריזה מל סי על מסע הופעות במצעדי גאווה בעולם, אליה במקום הבנות המתובלות התלוו הרכב הדראג קווינס הבריטי, "סינק דה פינק". בשבוע שעבר נאלצה מל לבטל את הופעתן במצעד הגאווה בהאל עקב מחלה.

היא גם פרסמה בסטורי שלה את המלצת הרופא: מנוחה לשבוע ימים, בדיוק עד ערב הופעתה בברלין. על אף החשש מביטול נוסף, מל סי עלתה לבמה כשהיא עדיין מקוררת. היא גם דאגה לבקש מאיתנו סליחה על אי דיוקים הצפויים בהמשך ונעזרה בכמה מהשירים שלה בפלייבק.

ב-I Turn To You, לדוגמא, היא השתמשה בפלייבק מלא, דבר שהיא לא נוהגת לעשות בכלל בהופעותיה. בראיונות אחרונים הודתה מל שההחלטה לצאת למסע הופעות סולו - שישה ימים בלבד אחרי שסיימה את מסע ההופעות הקשוח יותר של הספייס גירלז - הייתה כנראה קצת כבדה עליה. בעוד הבנות האחרות טסו היישר מוומבלי לנופש מפנק - היא שבה לחדר החזרות ומשם מג'נגלת לה כבר שבועות בטיסות מברזיל לארה"ב ושוב לאירופה כדי להספיק לסמן וי על כמה שיותר מצעדי גאווה.

למרות הכאבים, מל הפגיזה. היא גם מודעת לזה: "אני גאה בעצמי כי אני שרה לא רע בכלל בהתחשב בזה שאני בקושי מסוגלת לדבר".

היא הופיעה עם 8 שירים, מתוכם שיר חדש שכתבה עלינו, "High Heels", שהצליח להרים את הקהל גם כי הוא באמת טוב וגם כי הוא הציל אותנו מהשעמום של השיר שביצעה לפניו, קאבר חלש מאוד ל-Blind של ההרכב Hercules and Love Affair.

רגע השיא בהופעה היה דווקא כשמל יצאה להפסקה קצרה ממנה. זה נשמע רע, אבל חכו. לבמה פרצו לפתע חמשת הדראג קווינס "סינק דה פינק" כשהן לבושות כבנות הספייס גירלז והתחילו לשיר בליפסינג את הלהיט הראשון והגדול ביותר של הלהקה, Wannabe. לא יכולתי שלא להתבאס מעט שהן לא הדבר האמיתי, אבל היי - עדיף ציפור אחת ביד מ-5 על העץ.

באמצע השיר התפרצה לבמה מל סי האמיתית ועצרה את ההופעה בדיוק כשמל סי המחופשת החלה לשיר ואמרה לה: "וואו, לכי אחורה מותק, בלהקה הזאת יש מקום רק לספורטי ספייס אחת". היא צודקת. רגע קטן להזכיר לקהל שויקטוריה אולי לא הגיעה לוומבלי - אבל למצעד של ברלין היא דווקא כן - וישר לביצוע הבא, להיט נוסף של הספייס גירלז: Say You'll Be There. היה נחמד, אבל הרגע המרגש הגיע דווקא בסופו.

את הביצוע הבא שלה ללהיט 2 Become 1, היא הקדישה בנאום מחמם לב לקהילה הגאה. כשהיא עוטפת את עצמה בדגל הגאווה, סיפרה בהתרגשות לקהל: "בשנות ה-90 לא הבנו איזו השפעה אנחנו מהוות לדור של צעירים קווירים, אבל עכשיו אנחנו מבינות.

אנחנו פוגשות אתכם מדי יום ואתם מספרים לנו על האתגרים שהתמודדתם עמם בחייכם ורק המחשבה על כך שהספייס גירלז העניקו לכם אפילו מעט אומץ - אם זה לצאת מהארון או לקבל את עצמכם, אנחנו כל כך פאקינג גאות בכם". היא הוסיפה: "למדתי כל כך הרבה בסבב ההופעות הזה. אתם יודעים מה הדבר החשוב ביותר שלמדתי? לקבל את עצמי".

גבות הורמו באותו רגע מכריע. האם יש למל סי משהו חשוב לספר לנו? על אף שהמל השנייה בלהקה היא זו שדיברה בגלוי על מערכות היחסים שלה עם נשים ועל הסטוץ שלה עם ג'רי, מל סי היא זו שהתמודדה כל השנים עם השמועות על נטיותיה המיניות, בעיקר בסוף שנות ה-90.

אז גם היה לה הרבה מה לומר על זה: "בהתחלה זה הצחיק אותי כי זה לא עלה לי בראש בכלל. אחרי זה קצת כעסתי. חשבתי 'רגע, רק בגלל שיש לי שיער קצר, שרירים וקעקועים אז אני עונה על הסטריאוטיפ שלכם? אין לי בעיה שיחשבו מה שיחשבו, זה מעולם לא פגע בי. הקהילה תמיד תמכה בי ואני גאה בה'". כיום, כשהיא מנהלת מערכת יחסים צמודה עם מי שמינתה למנהלה האישי, ג'ו מרשל, ומגדלת את בתה בת ה-10 סקרלט מזוגיות קודמת, השמועות כבר מזמן נמוגו. עדיין, אילולא ההבהרה שהגיעה מיד לאחר מכן, ניתן היה לחשוב שלמל סי יש עוד כמה שלדים בארון.

היא מודה: "למדתי לקבל את עצמי ואני יודעת שזה נשמע טיפשי כשזה מגיע מאישה הטרוסקסואלית לבנה, אבל זו האמת, אז תודה רבה לכם. אהבה היא אהבה, לכולם מגיעה אהבה". המשפט האחרון בנאום הגאווה שלה התחבר יופי לביצוע הבא שלה, 2 Become 1, ולא רק בגלל שמדובר בשיר אהבה ארוטי. רובכם ודאי לא יודעים, אבל בגרסה המקורית של השיר הופיע המשפט "בנים ובנות טובים ביחד". כשהשיר שוחרר כסינגל, עלו הבנות על הטעות ותיקנו את השורה ל: "אהבה תחזיר אותנו להיות ביחד", כי אהבה זה לא רק לבנים ובנות, כמו שמל סי אמרה, אהבה היא לכולם.

את ההופעה סגרה מל בשיר First Day Of My Life, שאולי אתם פחות מכירים אבל בגרמניה הוא הגיע ב-2005 למקום הראשון במצעדי הלהיטים. למעשה מדובר בשיר איטלקי שנכתב בידי אנריקה איגלסיאס ומל עשתה בחירה טובה לסיים איתו את הערב המרגש הזה. מל סי נראתה טובה על הבמה. מאז האיחוד האחרון היא אימצה לחייה שוב את המראה הספורטיבי שקצת זנחה עם השנים לטובת תדמית רצינית יותר, אבל נראה שמאז האיחוד היא מקבלת על עצמה יותר באהבה את הדימוי הספורטיבי הסטראוטיפי שיוחס לה בשנות ה-90, ואולי לזה היא התכוונה כשדיברה על קבלה עצמית. היא ספורטי ספייס, הייתה ותישאר - ויותר מאי פעם היא גם גאה בזה.