על פי החוק הרשמי, מצרים לא אוסרת על הומוסקסואליות, אך היא ידועה כמדינה שמרנית ש... איך נגיד בעדינות, לא כדאי להיות מזוהה בה עם הקהילה הלהט"בית. מעבר לחוסר קבלה מובהק בקרב הציבור, גם המשטרה ומוסדות השלטון רודפים את חברי הקהילה, ומאשימים אותם ב"הוללות", המהווה פגיעה בכבוד האיסלם וגוררת עונשים כבדים.
בנוסף חשיפה בציבור או מסרים גאים אסורים וצפויים לגרור עונשים. כך למשל, אחרי שידור הופעה בשנת 2017, אשר בה אחד האנשים בקהל הניף דגל גאווה, קבעה המועצה לפיקוח על התקשורת כי אסור להציג להט"בים או מסרים המקדמים להט"בים בכלי התקשורת.
מנחה טלוויזיה מצרי שלא הקשיב להוראה, וראיין גיי מוצהר בשנה שנעברה, נשפט לשנת מאסר באשמת הפצת מסרים גאים.
כשקיי לונג, פרפורמרית, מלכת דראג ואשת אופנה מהמוכרות בארץ, החליטה לצאת לחופשה בסיני עם בן זוגה, היא ציפתה לבעיות, ואכן כשהגיעה למעבר טאבה, אלו לא איחרו לבוא. "לפני שהגעתי שמעתי/קראתי שעושים בעיות לטראנסקסואליות/גייז מוחצנים לעבור את הגבול", היא כתבה בפוסט פייסבוק, בו גללה את הסיפור כולו.
"הגעתי לגבול ברכב שלי", כתבה קיי. "החלטתי מראש שאנסה לא להתבלט (מכנס ארוך, בלי הרבה איפור ותכשיטים שאני נוהגת לשים) ואנסה את מזלי. כשאני עומדת בתור לבדיקת הדרכונים אני שמה לב לשוטר שלא מפסיק לעשות לי עיניים... ואני מתעלמת באלגנטיות.
השוטר, שכנראה התעצבן, הלך לכיוון הדלפק ואמר משהו לבודק שאיתו. שם כבר הבנתי שמחכה לי בעיה. אמרתי לבן זוגי שיתכונן, כי נראה לי שהבחור שהתעלמתי ממנו מנסה לעשות בעיות ואכן כך היה.
כשהגעתי לדלפק השוטר-בודק הסתכל בדרכון (שהוא עם תמונה מעודכנת כמובן) ואמר לנו "אני לא מבין רשום בדרכון זכר ואת נראית בת". בן זוגי אמר מה שרשום בדרכון זו היא - בן ובת. השוטר "המבולבל" קרא לקצין האחראי על הטרמינל וביקש שנתלווה אליו למשרד".
בשלב הזה כבר החלה קיי לחשוש. לא רק שהוציאו אותה מהרכב, הכניסו אותה לחדר במעבר הגבול, אשר איש מבחוץ לא יכול לראות מה נעשה בתוכו, למעין "חקירה".
"במשרד הגיעו עוד 6 קצינים, שהיו חייבים לראות את "התופעה" והחלו בסדרת שאלות: האם אני בן? -"כן" עניתי. האם אני בת? "כן" עניתי. האם אני מנותחת? "לא". מה אני עושה בחיים? היכן נלון? איזה ניתוחים עשיתי ואיזה לא וכו... וכו. בביטחון מלא עניתי על כל השאלות, ואז ביקשו שאחכה בחוץ.
פתאום נגשה בחורה ישראלית, שביקשה סלפי ונוצר שם דיבור סביב זה שאני מוכרת בארץ, מה ששם את הקצין האחראי בבעיה. מצד אחד נמצא.ת מולו מישהו.י מוכרת מלאת ביטחון, מצד שני הוא לא מוכן לאשר את הכניסה למצרים כי זה אסור.
בזמן שהמתנתי בסבלנות לגזר דין וכבר התחלתי לחשוב על חזרה תל אביב, ניגש אלי הקצין וביקש שנתלווה אליו. אנחנו הולכים יחד איתו לאיזו חצר חיצונית, שם יושב המנהל הכי בכיר של הטרמינל. הוא מציג את עצמו ומסביר שישנה בעיה עם הכניסה שלי לסיני כי "זה אסור" וכי "הם חוששים שיציקו לי ברחובות" ואולי אפילו ינקטו כלפיי באלימות".
"זה הלחיץ אותי, אבל רציתי לקחת את הסיכון. הייתי גם בירדן ושם הכל עבר חלק. אחרי מסע שאלות נוסף כמו "למה יש לי לק", "איך זה שהעיניים שלי הם כמו של אישה אבל אני לא אישה בעצם", החליט המנהל הבכיר להטיל את ההחלטה על מנהל המשמרת.
ואז הגיע השיא, השאלה ששברה את גב הגמל: "האם אני שוכבת עם נשים?". "מה?!" עניתי בתדהמה. "האם אני שוכבת עם נשים?? מה זה עניינך?", עניתי. "אני לא מגיעה לשארם למטרה הזו ואני לא מתכוונת לענות על שאלות חצופות".
הקצין שהבין שעבר את הגבול חתם על כמה טפסים ונתן לנו לעבור. ניצחתי את המערכת הפרימיטיבית, ההומופובית והטראנסובופית!. מיותר לציין למי שעוקב אחרי הסטורי שלי, ראה שהטיול היה נפלא. המצרים הם עם מקסים, מפרגן, מתלהב וחולה על טראנסיות (מסתבר!) לא הניחו לי לרגע בלי סלפי, אמרו מילים יפות ואני לבשתי קצר, התאפרתי, הייתי אני!
לשמחתי אני אדם חזק, מנוסה עם הרבה ביטחון אבל אני חושבת מה יקרה לאלו שאין להם ביטחון עצמי? כאלו שנמצאים באמצע התהליך או שסתם לא ידעו לענות בתקיפות. עצוב לי שישנה כזו בורות בסביבתנו. אז אחיותי הטראנסים.ות/גייז/מוחצנים' לפני שאתם מתכננים.ות לרדת לסיני, כדאי שתהיו מוכנים לזה.