שאלת מליון הדולר: הורות משותפת או פונדקאות?

בין אם אתם זוג ובין אם אתם גבר יחידני (גאה או סטרייט), הרוצה לחבוק יחד, שתי האפשרויות המרכזיות העומדות בפניכם להרחבת המשפחה הן הורות משותפת או פונדקאות.

רבים מתלבטים לא מעט זמן, עד שמגיעים להחלטה סופית, וישנן כמה נקודות שחשוב מאוד לשים אליהן לב. נכון, כל מקרה ומשפחה הם אינדיבידואליים, ולא ניתן להתייחס לכל התרחישים - ולכן וההתייחסות כאן תהיה למודלים העיקריים והנפוצים ביותר.

פונדקאות: הולדת ילד בסיוע אישה, שתישא הריון ללא קשר גנטי לילד שייוולד. לפני שתאושר לשמש כפונדקאית, עליה לשאת הריון וללדת בעבור עצמה. בהליך פונדקאות העובר נוצר בהליכי הפריה חוץ גופית של ביצית (של תורמת ביציות) בזרע של האב המיועד. אצל זוג אבות, לרוב מפרים חלק מהביציות בזרע של אחד מהם וחלק אחר בזרע של השני.

להבדיל מהליכי מסירת ילד לאימוץ, בו נמסר ילד ביולוגי של היולדת, להליך הפונדקאות מגיעה האישה מלכתחילה מתוך רצון לסייע למשפחה אחרת להביא ילד לעולם. היא מודעת לכל אורך הדרך שזהו לא ילדה שלה, ולכן החיבור שלה אליו ברוב המקרים יהיה מינימלי, והניתוק לא ילווה בתחושה של כישלון הורי - אלא בתחושה של הגעה ליעד ומימוש חלום.

הורות משותפת: הולדת ילד שיהיה לו אבא ותהיה לו אמא (ואולי אף יהיו מבוגרים משמעותיים נוספים בחייו - בני הזוג של אמא ו/או של אבא), כאשר מראש מוגדר שאמא ואבא גרים בשני בתים נפרדים, והם מתכננים וקובעים מראש מה יהיו הסדרי החלוקה של הזמן ושל הטיפול בילד, מלידתו ועד לבגירותו.

השאיפה של רוב ה"זוגות" בהורות משותפת היא שתהיה ביניהם חלוקה בתפקוד ההורי לאורך השבוע וסופי השבוע, אך לא פעם החלוקה בזמנים ובאחריות ההורית רחוקה מלהיות שוויונית, ונדבר על כך בהמשך.

פונדקאות בחו"ל לגברים (יחידנים או בזוגיות חד מינית) הייתה אפשרית בעבר במספר מדינות. עם השנים נסגרו המסלולים הזולים ברובם המוחלט, ובין האפיקים המוסדרים נותרו רק היקרים: בארה"ב ובקנדה. כמה יקרים? אם נמיר לשקלים, מדובר בקרוב לחצי מיליון שקלים (בקנדה) או בסדר גודל של 600-700 אלף שקל במסלולים השונים בארה"ב.

בניגוד למה שרבים חושבים, חלק הארי של התשלום אינו מועבר לפונדקאית, שתקבל בין 20 ל-45 אלף דולר - אלא יתחלק בין מרפאות הפריון הפרטיות (20-40 אלף דולר), עמלות של סוכנויות פונדקאות (10-30 אלף דולר), תשלום לתורמת ביצית (5-20 אלף דולר), הוצאות משפטיות בצפון אמריקה ובארץ, כיסוי ההוצאות של הפונדקאית ושל התורמת (נסיעות, מלונות, אש"ל, אובדן עבודה, עזרה בבית ובטיפול בילדים ועוד), הוצאות רפואיות שוטפות במהלך ההריון והלידה וכן טיסות ושהייה של ההורים ומלוויהם במדינת היעד, בתחילת ההליך וסמוך ללידה.

הטווחים שצוינו הם בהחלט רחבים מאוד ותלויים במדינה בה מתבצע ההליך, במסלול הספציפי שבחרו ההורים המיועדים והשירותים והבטוחות שאותו מסלול מספק להם. עוד תלוי הסכום במוטיבציות ובמיומנות של הגופים והאנשים המשתתפים בתהליך, במספר הניסיונות שנדרשו ליצירת ההריון, האם נדרש טיפול בפגייה, ובנסיבות נוספות.

גם המסלולים הזולים יחסית, שנפתחים מדי פעם ולתקופות קצובות במדינות בהן רמת החיים זולה יותר, כרוכים בעלות מצטברת של מאות אלפי שקלים.

הורות משותפת, מנגד, תעלה לרוב סכום נמוך משמעותית, ובפרט אם השותפים הצליחו לייצר את ההריון באמצעות הזרעה בלבד (הליך שבו ניטל זרע מהגבר ומוזרק אל האישה). במקרה בו הם נדרשו לעבור טיפולי הפריה חוץ גופית (IVF) העלות תהיה תלויה בשאלה האם בחרו להיעזר בשירותי רפואה הממומנים ע"י קופת החולים או השב"ן (אלפי שקלים בודדים) או האם הלכו לרפואה פרטית, ואז העלות יכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים. וישנם גורמים משפיעים נוספים, כמו האם נדרשו לתרומת ביציות.

כמובן שעם לידת הילדים לא מסתיימות ההוצאות שקשורות בהם. ילדים שנולדו לאב יחידני או לזוג אבות בהליך פונדקאות יגדלו אצל אביהם (או אבותיהם) וימומנו על ידם באופן בלעדי. בהורות משותפת תהיה גם שותפה שתישא בחלק מעלויות הגידול והחינוך של הילדים - עד לכדי מחצית מההוצאות (או פחות).

נתחיל מזה שהורות ככלל כרוכה באובדן שליטה. גם יצירת ההורות וגם קיומה אח"כ מתנהלים כמעט תמיד לא כפי שההורים היו חולמים או מצפים או מתכננים.

יחד עם זאת, בהשוואה בין שתי האפשרויות ניתן לומר באופן כמעט גורף שפונדקאות עם תרומת ביצית טומנת בחובה פחות ניסיונות וכשלונות עד להצלחה. זאת, בגלל נקודת המוצא בה בוחרים לתהליך משתתפות אופטימליות מן הפן הרפואי: תורמות הביצית תהיינה תמיד נשים צעירות בשנות העשרים לחייהן, שנבדקו ונמצאו כמועמדות אופטימליות מפאת מצבן הבריאותי והפריוני; הפונדקאיות הן תמיד נשים עם הסטוריה מוצלחת ומוכחת של הריונות ולידות. בין מרפאות הפריון הפרטיות קיימת תחרות קשה על סטטיסטיקות של הצלחה, ולקראת הליכי פונדקאות אנשים לרוב עורכים מחקר השוואתי לפני שהם בוחרים מרפאה, לה ישלמו עשרות אלפי דולרים.

הורות משותפת נוצרת לא פעם ביחד עם נשים בשנות ה-40 או שנות ה-30 המאוחרות לחייהן. איכות הביציות מושפעת מאוד מהגיל, ואנו עדים לזוגות רבים שהיו צריכים לעבור עוד ועוד ניסיונות הפריה - לפעמים אפילו במשך שנה וחצי-שנתיים או יותר - עד להשגת ההריון המיוחל, או עד שנפרדו דרכיהם של הצדדים בלא תוצאה.

עוד מאפיינת את ההורות המשותפת העובדה שהיא מתרחשת בין אנשים שחברו למטרה אחת מוגדרת, כך שהזיקה ביניהם פחות יציבה והיכולת של הצדדים לשרוד משברים וחילוקי דעות פחותה. אלה עלולים לצוץ לאורך תקופות ההפריה, ההריון, הלידה ולאחריה.

אנשים שתכננו את ההורות שלהם "על יבש" ודמיינו אותה בצורה מסוימת בתאוריה, נדהמים לא פעם להתעורר לחוויה אחרת לגמרי במציאות. תארו לעצמכם לעבור את משבר הזהות הזה עם "שותף" שהוא תכלס אדם זר, במובן מסויים, שגם תחת רגליו האדמה רועדת. לעומת זאת, בתרחיש הטוב - של שותפות מוצלחת וחיבור אנושי מצוין - זוכים ההורים הטריים לתמיכה נוספת, הנובעת מחלוקת ההורות בין כל השותפים להריון.

אין ספק שלגדל ילדים זו משימה שלעתים תכופות הופכת למאתגרת ורוויית קשיים. ויחד עם זאת, אנשים שהם מטבעם "אבסולוטיים" יותר, במקרים רבים יעדיפו להוליד את ילדיהם בעצמם ולעצמם, בסיוע של פונדקאית. הפונדקאית עשויה להפוך לחברת משפחה, אך לא תהיה להורה נוספת שתתערב בהחלטות הקשורות בילדים: איזו עגלה לקנות, לאיזה מעון לרשום ומאיזה גיל, האם ועד מתי להיניק, במה להאכיל, כיצד לחנך, האם לחסן או להימנע? ואינספור דוגמאות נוספות.

חשש נוסף שקיים אצל גברים רבים הוא מפני ניצול הסטטוס ההורי החזק יותר שעדיין ניתן ע"י חלק מהשופטים לאימהות לעומת אבות במקרים של סכסוכים הוריים, במיוחד בקשר לילדים מתחת לגיל 6. בתקופה זו חזקת הגיל הרך קובעת את בית האם כמרכז הכובד בחיי הילד ומעדיפה את הטיפול האימהי על פני זה של האב. עדיין ישנם שופטים שפסיקותיהם מצביעות על הסתכלות על אבות בעיקר כמממנים, ופחות כמגדלים מעורבים, כאשר לילד יש אמא.

לעומת אלו, אנשים שמרגישים שהם חייבים להשאיר מרחב וזמן לעצמם ולחייהם כפי שהם מכירים אותם, יכולים ליהנות בהורות משותפת משני העולמות: ימים שבהם הם הורים במשרה מלאה, וימים של "טיים-אאוט" למנוחה ולהיותם אנשים עצמאים בעלי תחביבים, קריירה, פנאי וחברים משלהם - ואינם רק "אבא של".

אז... לאיזו קבוצה אתם שייכים?

הכותבת היא עו"ד ויקטוריה גלפנד, שמשרדה מתמחה בהליכי פונדקאות לזוגות סטרייטים, לזוגות חד מיניים ולהורים יחידנים/ות וכן בעריכת הסכמי הורות משותפת.