מדריד של חודשי הקיץ היא עיר של מסיבה אחת גדולה, המקומיים קוראים לפרייד בעיר "פסטיבל" ובאמת ששבוע הגאווה בעיר הוא מסיבה בלתי פוסקת
השמש, האנשים היפים והחופשה היחסית זולה מושכת אליה מיליוני תיירים ולנו הישראלים כל הטוב הזה מתאים. כיכר סול שבמרכז העיר ארחה את הפסטיבל עם מגוון רחב של הופעות, עד השעות הקטנות של הלילה.
על הבמה המרכזית היה אפשר לראות בכל ערב הופעה חיה אחרת. מלאני c כיכבה לצד זמרים מקומיים וברור שהיו שם גם שירי אירוויזיון:) צ'ואקה - האיזור במרכז העיר שמזוהה בעיקר עם הקהילה, היתה צבעונית ורועשת.
מסיבות וברים בכל רחבי האיזור, כניסה מוזלת למי שרכש במוקדמות אבל במפתיע - היו מסיבות שגם לא עלו יותר מידי וגם העניקו קופוני שתייה שמגיעים לך ביחד עם הכניסה - פייר אינף.
מצעד הגאווה יצא לדרך ביום שבת בשעה 19:00 דרך שדרות 'פראדו' הענקית, בשיחה עם המקומיים הבנו שהשנה מצעד הגאווה במדריד, אופיין בהיותו מחאתי יותר משנים עברו וזאת לאור המאבקים הפוליטיים והנסיון של גופים שמרניים לעצור את גלגלי הליברליזציה במדינה.
אם חשבתם וציפיתם להקיף משאיות ולעשות מצעד שהוא מסיבה - זה לא המקרה. כאן הוא באמת מצעד מחאתי. לצד התחפושות, מלכות הדראג, כיכבו נציגות ונציגי ארגוניפ פמניסטים אשר תופפו על תופים, נציגי ארגון אמנסטי, אשר מחו על זכויות אדם וכיבוש. ולא מעט ארגונים קהילתיים העלו שנתקלו בקבוצות שניסו לעצור את המצעד.
אך למרות הכל, התמיכה של המיליונים מסביב הוכיחה כמה המצעד של מדריד הוא אחד החשובים בעולם.
מערכת וואלה! גאווה: בנוסף לדבריו של אריאל, אם יש לכם חברים שטסו, קשה להתעלם מהסטורי שכולנו רואים בימים האלה. מסיבות ענק, אלפי משתתפים וחגיגת גאווה גדולה המושכת אליה, בכל שנה עשרות אלפי תיירים מהעולם וקבוצות חברים מישראל בפרט. המצעד במדריד הפך כמעט למסורת שנתית, וניתן לראות קבוצות חברים הנוסעות באופן קבוע בכל שנה.