פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      תעמולה הומופובית: פתאום אכפת ל'נעם' מחופש הביטוי

      עו"ד חן לנצ'נר, אבא לשניים, כועס: בחסות "הגנה על חופש הביטוי" והרבה מאוד ציניות, החליטה ועדת הבחירות לחייב חברות פרסום לקחת חלק בקמפיין התעמולה ההומופובית ומלאת השנאה ללהט"ב של מפלגת 'נעם'

      מתוך קמפיין מפלגת 'נעם' (צילום מסך , מתוך קמפיין מפלגת 'נעם')
      האם חינוך לקבלת האחר הוא "חינוך להט"בי"?. מתוך קמפיין מפלגת 'נעם'.

      בשבועות האחרונים התפרסמו בשלטי חוצות ברחבי הארץ פרסומים של מפלגת 'נעם'. ולא, לא מדובר בעוד קמפיין בחירות לגיטימי. הפרסומים האלה אינם אלא מסע דלגיטימיציה נגד הקהילה הלהט"בית וקבלת השונה, מחד, ושלילה מוחלטת של כל תא משפחתי, הנוגד את תפישת עולמה של 'נעם', מאידך. והכל באצטלה של מסע תעמולת בחירות לגיטימי "וחופש ביטוי".

      "גאווה וקניית ילדים" מול "שהבן שלי יתחתן עם אישה"

      מפלגת 'נעם' מנסה להביא לקדמת הבמה הציבורית את קולם של הקיצוניים ולעצור תהליכים קיימים בציבור הישראלי, שעיקרם קבלת השונה וקידום ערכי שוויון וסובלנות. וניכר שהמפלגה אינה חשה חוסר נוחות, חלילה, לאור הפגיעה באלפי ילדים החיים כיום במשפחות חד-מיניות ובציבור שכל מבוקשו לחיות בשלווה וכחלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית.

      קמפיין ההסתה, מצטרף לאמירות נוספות מהתקופה האחרונה, ואלה למהווים כר פורה לאלימות כלפי הציבור הלהט"בי, אשר סובל לאורך שנים מגילויי שנאה. רק החודש צויין עשור לרצח ב'בר נוער', וכן נערך אירוע לזכרה של שירה בנקי ז"ל, אשר נרצחה במצעד הגאווה בירושלים. אך נראה שבעיני מפלגת 'נעם', פגיעות אלה הם חלק מהמאבק "בטרור הלהט"בי".

      המפלגה אשר נבלמה באופן זמני על ידי חלק מחברות הפרסום ושלטי החוצות, שאינן מזדהות עם אותם המסרים אותם רצתה לפרסם, עתרה לממלא מקום יו"ר ועדת הבחירות, השופט הנדל, על מנת לכפות על אותן החברות להעלות את הקמפיין המסית.

      השופט הנדל, נעתר, למרבה הצער, לעתירתה של 'נעם' ובכל הכבוד, נראה כי השופט הנדל שגה משנתן הכשר לתעמולה הפוגענית. לא מדובר אפוא בחשש סתמי בלבד לפגיעה, אלא בבחינת וודאות קרובה לפגיעה קשה וממשית בציבור הגאה.

      השופט הנדל צריך היה לאזן בין חופש הביטוי, אותו דרשה 'נעם', לבין האינטרס של שלום הציבור הלהט"בי ובמקרה זה הוא חטא לתפקידו בקביעתו. האם בישראל שנת 2019, ראוי וצודק לתת במה לכל פרסום, בהיותו חוסה, לכאורה, תחת "הגנת חופש ביטוי" ו"החופש להביע עמדה"?

      התשובה היא לא. לא כל ביטוי ראוי לפרסום בציבור ולא כל "ביטוי" הנו לגיטימי בחברה נאורה, אשר שמה לנגד עיניה את קבלת האחר, ערכי השוויון והסובלנות. ישנו אינטרס ציבורי למניעת הסתה לאלימות, ואין הדבר קשור להשקפה פוליטית.

      שוללת קיומו של ציבור בשם "חופש הביטוי"

      שאלת לגיטימיות עמדותיה של 'נעם' מוטלת בספק, שעה שהיא מבקשת לשלול לחלוטין את קיומו של ציבור אחר ולהסית כלפיו, תוך שהיא פונה למכנה הנמוך ביותר - הפחד מהשונה והלא מוכר.

      ישראל אמנם עוד רחוקה מלהיות חברה סובלנית, המכילה את שונותו של כל אדם ומקבלת אותו בזרועות פתוחות, אך במקום לצעוד קדימה, מבקשת המפלגה להצעיד את החברה הישראלית למקום אפל וחשוך, לשנאת השונה ודחייתו מקרב הציבור, למקום בו תופסת ההלכה והדת את מקומה של השפיות והסובלנות.

      חופש הביטוי אינו חזות הכל, אינו ערך מוחלט ויש לאזן אותו אל מול אינטרסים אחרים. נכון, לכל אדם ישנה זכות רחבה להביע ולפרסם את דעותיו, אך לשום אדם אין זכות לבטא דעה שמטרתה להסית ולהוביל לאלימות, לפגיעה בציבור אחר, בשלומו, ביטחונו ובשלילת היותו שווה זכויות בישראל.

      לציבור הלהט"בי יש זכות לחיות ואף להקים משפחה, כפי שיש לכל אזרח במדינה. ושלא נתבלבל - אסור לנו להעניק ל'נעם' לגיטימציה להשמיע דברי הסתה, ולא משנה אל מי הם מופנים - גם אם מדובר, לכאורה, באידיאולוגיה פוליטית.

      בית המשפט העליון כבר קבע בעבר שחופש הביטוי ייסוג אם ישנה הסתברות קרובה לפגיעה של ממש בסדר הציבורי. במקרה זה יש להצדיק את הגבלתו של חופש הביטוי.

      כעת, לא נותר לנו אלא לקוות כי בחירתה של נעם להילחם בקיומו של הציבור הלהט"בי לא תסית לאלימות כלשהי ותגיע לסיומה יום לאחר הבחירות - כאשר העם יגיד את דברו, ויותיר את המפלגה בצד הנכון של החסימה.

      הכותב הוא עו"ד חן לנצ'נר, ממשרד עורכי הדין טרן מזרחי לנצ'נר