פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      'ההומואים אשמים בקורונה'? תודה כבוד הרב

      הרב מאזוז פרסם השבוע כי הקורונה היא עונש מאלוהים בגלל מצעדי הגאווה: "מצעד נגד הטבע, ומי שעושה דבר נגד הטבע, מי שברא את הטבע מתנקם בו". לעמית תורג'מן נמאס והוא החליט לענות ל-רב: "בגלל אנשים כמוך פחדתי רוב חיי מהעולם"

      אדם מתגונן עם מסכת פנים בשדה העתופה במדריד, ספרד 12 במרץ 2020 (רויטרס)
      אדם מתגונן עם מסכת פנים בשדה העתופה במדריד, ספרד 12. צילום: רויטרס

      רבי יקר, או בעצם, רב זה שם תואר וגם פועל מדוייק עבורך אז נישאר איתו: איך זה שאדם שתופש את עצמו כרוחני, כעובד אלוהים, שלא לומר צדיק, איך כל אלו מסתדרים עם הראיה הצרה, השופטת, המקטלגת בני אדם ומסדרת אותם בהיררכיה? בגלל אנשים כמוך פחדתי רוב חיי מהעולם. בגלל אנשים כמוך עמית הילד האמין שהוא מקולקל ואסור ופגום.

      אלוהים שלי לא מקטלג, אצל האלוהים שלי כל התופעות בטבע ראויות להכרה וכל בני האדם ראויים לחסד וכבוד. ותגיד, אדון רב, אתה שנבראת כמוני, בצלם אלוהים, איך זה יכול להיות ששנינו כל כך דומים, לשנינו עיניים, ואף וגוף עירום, שנינו נושמים מאותו מקום ומקיאים מאותו מקום, שנינו גוף של חומר זמני ומתכלה שנוצר יש מאין, איך זה יכול להיות אדון רב שבעיניים שלך אתה רואה יותר שוני מדמיון?

      ואיך זה שאתה שנבראת בצלם, שזכית בזכות הבחירה בין טוב לרע, בין אסור ומותר, איך זה, למען השם כבוד הרב, שאתה מאמין שככה נראה הטוב? שלפגוע, לפלג, להסית, להאשים, לתקוף, להכאיב- איך זה שאתה, מלומד וחכם שכמוך, מאמין שזוהי האמת של בורא עולם ושתפקידך כאן הוא לדבר בשמו?

      כבוד הרב, אלוהים שלי ברא את בני האדם כולם עם אור וצל בתוכם, ממש כמו בטבע, וצל טבעו להשתקף מחוץ לנו, דרך בני אדם אחרים. אתה יודע נו, זה כל המצבים האלה שאנחנו מזהים תכונות מסוימות אצל האחר ונגעלים, שופטים, מאשימים, במקום להסתכל פנימה ולראות את הצל שבתוכנו, את הפחדים הלא מודעים שלנו, את כל החלקים באישיות שלנו שאנו תופשים כאסורים, מלוכלכים, מכוערים, נחותים. כן כבוד הרב, מה שמפעיל אותנו אצל האחר קשור אלינו קשר הדוק. אבל אתה צודק, זה הרי תמיד יותר קל להטיל צל החוצה ולהמשיך לדרכך מאשר לחפש אותו בפנים.

      הרב מאיר מאזוז (מערכת וואלה! NEWS , הראל זנזורי)
      הרב מאיר מאזוז. קרדיט: הראל זנזורי

      מניסיוני הצנוע, כבוד הרב, כשמשהו באחר מפעיל אותי כל כך אני מסתכל פנימה ושואל איך זה קשור אלי, עם מה אני מזדהה שם שכל כך מסעיר את המערכת שלי. ובוא, כבוד הרב, זאת לא פעם ראשונה שאתה מטנף על ההומואים ומאשים אותנו בכל התופעות שאתה לא מוצא להן תשובה ברורה. קלירלי, כבוד הרב, אתה נורא עסוק בלהטיל את הצל שלך עלינו.

      כבוד הרב, אלוהים שלי מבקש מאיתנו שנסתכל פנימה, לתוכנו, אלוהים שלי מבקש שנתפתח ונגדל, לא על ידי פגיעה באחר, על ידי הקשבה פנימה ומפגש אמיתי עם העולם שבתוכנו שהוא, ורק הוא, יוצר את המציאות שלנו.

      אולי הגיע הזמן לעשות את זה, כבוד הרב. לעזוב לרגע את הספרים, להירגע רגע עם ההאשמות והביטחון שאתה מבין הכל, ולהסתכל באמת פנימה. זה אמנם לא יביא לך כתבה בישראל היום, אבל אולי זה ירפא קצת את הנשמה הפצועה שלך כך שתפסיק לפצוע את שלנו.

      פורסם במקור בפוסטו של עמית תורג'מן