מתי יבוא היום בו לא יהיה צריך "חודש גאווה"?

    אם המטרה שלנו היא שכל אדם יתקבל בכל מקום כפי שהוא, שלא יהיה מישהו שהוא "רגיל" ומישהו שהוא "שונה" אזי, גם ההתייחסות לנושא, שווה שתהיה חלק מחיינו ולא תתעורר רק כאשר בלוח השנה יש מועד בו אנו מתייחסים לאותו נושא.

    • להט"ב
    • הקהילה הגאה
    יהודית אוליבר

    חודש יוני הוא חודש הגאווה, חודש בו אירועים, שיח ותוכן הקשור בבני ובנות הקהילה הגאה. יהודית אוליבר, מדריכת הורים, כותבת על קבלת השונה, והגדרות חברה.

    בוחרת להתחיל מהסוף - השיח, התוכן והארועים הקשורים בקהילה הגאה, שווה שיהיו כל העת, בכל יום ולאורך כל השנה. אם המטרה שלנו היא שכל אדם יתקבל בכל מקום כפי שהוא, שלא יהיה מישהו שהוא "רגיל" ומישהו שהוא "שונה" אזי, גם ההתייחסות לנושא, שווה שתהיה חלק מחיינו ולא תתעורר רק כאשר בלוח השנה יש מועד בו אנו מתייחסים לאותו נושא.

    "קבלת השונה" הינו מושג אשר מראש חוטא לטעמי לדבר אליו הוא מכוון. שיוויון ערך האדם - קבלת האדם, כל אדם באשר הוא, זה הבסיס אליו אנו רוצים לחתור. אם כך, אין שונה, אין אחר ואין "קבלת האחר". המושג אשר נובע מכוונות מאד טובות מרמז כי יש דבר כזה - אדם רגיל ואדם שונה. מרמז כי יש מי שמתקבל, שנמצא בנתיב הנכון של החיים ויש מי שלא. המושג מניח עובדתית שיש אנשים שהם במקום הנכון ויש כאלה שלא. עתה מבקש הביטוי הזה וכל מה שנובע ממנו, לדרבן את ה"רגילים" לקבל את ה"אחר", את ה"שונה".

    (תוכן מקודם)

    לא רק בזמן הקורונה: השירות הרפואי שעוזר לחולי לב

    בשיתוף שחל
    לכתבה המלאה
    משפחה גאה. אילוסטרציה. ShutterStock

    בכך אנו מניחים הנחת יסוד, בסיס של חשיבה שאחר כך אותו אנו מנסים לתקן על ידי פעולות שונות, ארועים ייחודיים וכתיבת תוכן בהקשר זה.

    ככל שאנו - הכותבים, היוצרים, המשפיעים, נחזיק בעמדה היסודית והבסיסית של שיוויון ערך האדם, נוכל להשפיע מנקודת מוצא מאד בסיסית על אותה תפיסה. תפיסה שאומרת שבעולם שלנו קיים גיוון - גיוון בין בני אדם, גיוון בעיסוקים, גיוון בתפיסות עולם וחיים.

    ככל שנחזיק בתפיסת יסוד שכזאת, יוכלו אנשים להלך בעולם בו הכל וכל מתקבלים, לגדל ולחנך את ילדינו לא על קבלת האחר אלא על כך - שכל אחד, וגם הם, הוא חלק ממגוון שיש לו מקום בחברתנו.
    הנטיה שלנו כחברה להגדיר מהו "רגיל", מהי משפחה "רגילה", מתייחסת לסממנים החיצוניים בלבד. אינה לוקחת בחשבון את כל המרכיבים הפנימיים והמשמעות שלהם. האם בהכרח זה אומר שהיכולת של גבר ואישה לגדל את ילדיהם היא טובה יותר מאשר של בני זוג בני אותו מין? האם בהכרח זה אומר שילד הגדל במשפחה בה ההורים בני שני המינים, הוא ילד עצמאי יותר, בעל ביטחון עצמי גבוה יותר, תורם יותר לחברה?

    מצעד הגאווה באמסטרדם. ShutterStock.

    ההבנה שמדובר בסממן חיצוני שאינו העיקר. העיקר הוא באנשים עצמם, ביכולת של שני בני הזוג להתנהל בבית ובמשפחה שהקימו מתוך יחסים טובים. היכולת שלהם להנהיג את משפחתם מתוך שיוויון ערך ולגדל את ילדיהם על ערכים מנומקים.

    כמדריכת הורים אשר פוגשת הורים בני אותו מין, אני מבקשת להתייחס לאתגרים ולקשיים ההוריים שלהם כקשיים עמם מתמודד כל הורה. כסוגיות עימם הם מתמודדים ולהן הם נדרשים ואינן קלות או קשות יותר, אינן בעלות השלכה והשפעה לא טובה על ילדיהם.

    כאשר אנחנו כחברה נתייחס באופן שיוויוני, כך יוכלו זוגות בני אותו מין להתייחס אל עצמם כשווים ולהגיע להורות שלהם ממקום שלם ושאינו מייחס את הקשיים לעובדת היותם בני אותו מין. אין זה אומר שילדיהם יגדלו להיות פחות בטוחים בעצמם, פחות מאושרים, פחות עצמאיים, יוזמים ותורמים לחברה. ילדיהם לא יצטרכו להסביר את עצמם יותר מאשר כל ילד אחר הגדל עם אבא ואמא, לא יצטרכו להרגיש פחות בשל העובדה שהוריהם בני אותו מין. בידינו הדבר.

    יהודית אוליבר היא יועצת הורות ומשפחה, מוסמכת מכון אדלר ומשרד החינוך

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully