רפאל יהונתן חזר בתשובה עוד כשהיה ילד. בעשור האחרון הוא שב מדי לילה לחדרו והסיר את הכיפה והציצית מעליו, אך את הסערה שהתרחשה בלבו לא הצליח להסיר לרגע. את צמד המילים "אני הומו" רפאל הצליח להוציא מפיו רק לפני שנה: "אני לא מגיע ממקומות בהם מדברים על הנושא יותר מדי - שנאתי את הנטייה המינית שלי", הוא מספר לוואלה!NEWS.
הדרך לעבר הקבלה העצמית שלו הייתה מלאת ניסיונות לשנות את מי שהוא באמת כדי להתאים לסביבה בה בחר לחיות. "שאלתי את עצמי מה אני עושה עם זה, והתשובה הייתה ברורה: מתקשר לשדכנית ומתחיל לצאת לדייטים. 20-30 בחורות בכמה חודשים. הייתי בטוח שאיפשהו מחכה לי האישה שאיתה זה יעבוד".
שלל הניסיונות של רפאל למצוא את האחת העלו חרס, אך הוא לא אמר נואש, ועשה בעצמו את הצעד שעבורו היה הנורא מכל. "ביום בהיר אחד, התקשרתי לרב וביקשתי עזרה. הוא חיבק אותי, ואז מיד הציע לי להתחיל טיפולי המרה". לתקופה קצרה, רפאל היה בטוח שלכאב שלו יש תאריך תפוגה, אך מהר מאוד, התקווה שאפפה אותו הפכה לסבל מתמשך.
"אתה נמצא בתהליך שאמור לטפל בך ושום דבר לא קורה. מה אני צריך לעשות עכשיו? למות? שנאתי את ההורים שלי, שנאתי את עצמי". בכוחותיו האחרונים, הוא המשיך לבקר בקליניקה לתקופה של חמישה חודשים, עד שקרס לגמרי. "אחרי שעזבתי את הטיפול, נכנסתי לדיכאון עמוק כי ידעתי שעכשיו החיים שלי ישתנו ב-180 מעלות". רפאל עזב את הישיבה, נפרד מהחברים ומהרב, והתחיל לצעוד אל עבר חייו החדשים.
היום, שנה אחרי שיצא מהארון, הוא מצליח לשלב בין השתייכותו הדתית לנטייתו המינית. "אני לא יודע להיות הומו בלי שאני דתי. אנשים אומרים שאי אפשר לחיות חיים הלכתיים והומו-סקסואליים כאחד - בטח שאפשר". כעת, רפאל מסמן לעצמו מטרה חדשה: הקמת משפחה דתית-להט"בית. "אני רוצה לחיות בגדול, לבנות את העתיד בידיים שלי, לגדל ילדים, לחנך אותם. זה לא בשמיים, ואם כן, נעלה לשם ונוריד את זה".
סיפור חייו של רפאל אמנם סבוך, אך כאלה יש עוד אלפים. ארגון "חברותא", בה הוא נמצא, פועל למען גברים להט"בים הנמצאים על הרצף הדתית, וכן דוחף להעצמה קהילתית וקבלת להט"בים בחברה הדתית.
פעילי הארגון מאמינים בחיים דתיים במקביל לנטייה המינית ולזהות המגדרית, וזאת באופן גלוי, ללא ארון ובלי בושה. "חברותא" מקיים אירועים סביב מעגל השנה היהודי והישראלי, וכן פעילויות תרבותיות וחברתיות לאנשי הקהילה, בהן מודגשת הזווית דתית והגאה זו לצד זו.