קודם כל בואו נבין, מי מהזוגות נחשבים ידועים בציבור?
נבחין בין בני/בנות זוג שרוצים לקיים מערכת יחסים אינטימית ללא כל מחויבות משפטית לבין בני זוג המבקשים לחיות יחד כידועים בציבור, על כל מערכת החובות והזכויות הכרוכה בכך.
ידועים בציבור הם בני/בנות זוג אשר החליטו להחיל על מערכת היחסים שלהם את כלל הזכויות והחובות של זוגות נשואים.
למה זה חשוב? זו הגדרה משפטית, תקפה מול צדדי ג' (למשל המוסד לביטוח לאומי) ומאפשרת לידועים בציבור לרשת את בן הזוג, לקבל קצבאות שארים ועוד.
כמה זמן צריך לעבור על מנת שבני זוג יהפכו להיות ידועים בציבור?
רבים ורבות סבורים, שאם חלף פרק זמן מסוים של מגורים משותפים הם הופכים באופן "אוטומטי" להיות ידועים בציבור. אז זהו. שלא. אין פרק זמן מינימלי שכשהוא עובר אומרים אלה ידועים בציבור ואלה לא.
על מנת שבני זוג יוכרו כידועים בציבור, נקבע בפסיקה שצריכים להתקיים שני יסודות עובדתיים מצטברים: האחד- קיום חיי משפחה (כשל זוג נשוי) והשני - לנהל משק בית משותף, כנהוג וכמקובל בין בני זוג נשואים שקשרו את חייהם יחד.
בנוסף לשאלות העובדתיות, אתם צריכים לשאול את עצמכם באופן סובייקטיבי, איך אתם רואים את מערכת היחסים שלכם: האם אתם מתכוונות לקיים קשר ארוך טווח ומחייב או שאתם "סתם חברים", שלא מתכוונים לתת הגדרה משפטית למערכת היחסים ביניכם? אם התשובה לשאלה הראשונה היא "כן", אז מזל טוב. זוג חדש של ידועים בציבור נולד.
מה קורה כשמחליטים להתחתן?
כמו שאתם יודעים, למרות הפתיחות הרבה, בישראל אין אפשרות להתחתן שלא דרך הרבנות. נישואין אזרחיים אינם אפשריים בישראל ללא אבחנת דת, גזע, מין או נטייה מינית בין אם מדובר בזוגות הטרוסקסואלים ובין אם מדובר בחברי הקהילה.
אז מה עושים?
מתחתנים במדינה שמכירה בנישואין של חברי הקהילה וחוזרים לארץ כשחוזרים לארץ פנו למשרד לרישום אוכלוסין, שם ניתן להירשם כזוג נשוי לכל דבר ועניין. הרישום הוא לצורך קבלת זכויות, כך שמדובר בנישואין בעלי תוקף משפטי. אבל. שלא נתבלבל, הרישום, בדיוק כמו בנישואים אזרחיים של זוגות הטרוסקסואלים, אינו מהווה הכרה בהם. הוא פורמלי לחלוטין.
הסכם חיים משותפים- מה זה?
בניגוד לזוגות הטרוסקסואלים שנשאו בנישואים אזרחיים שחוק יחסי ממון חל עליהם, על חברי הקהילה שנישאו בחו"ל ונרשמו כנשואים הוא לא חל. מה שכן, בתי משפט בישראל החילו בשנים האחרונות את הלכות השיתוף בנכסים החלות על ידועים בציבור. לפיכך, ועל מנת להסדיר את ענייני הרכוש והזוגיות, מומלץ לערוך הסכם חיים משותפים.
הסכם חיים משותפים יסדיר את סוגיות הרכוש (שיתוף מלא, חלקי, הפרדה רכושית). מדובר בהסכם צופה פני העתיד ולכן גם כשאין בידכם רכוש או שבידכם רכוש לא רב, חשוב לקבוע הסדרים בנוגע לרכוש שייצבר בעתיד.
היתרונות ברורים. ההסכם קובע אילו מהנכסים יהיו משותפים ואילו נפרדים; מתי מתחילה השותפות בנכסים - האם מהיום בו עברתם להתגורר יחד? מהיום שפתחתן חשבון חשבון בנק משותף? כשנפגשתם עם ההורים לארוחה משותפת? כאשר שיניתם את שם המשפחה לשם משותף? רק כשנולדו לכם ילדים משותפים? הסכם ימנע התדיינויות משפטיות ארוכות בעתיד. ובונוס, ההסכם מהווה הוכחה לעצם הקשר הזוגי ביניכם.
ומה עם ילדים?
כולנו יודעים שההחלטה להיות הורה יכולה להיות החלטה עצמאית, שאינה קשורה בבניית קשר זוגי.
הסכם הורות משותפת - מה זה בעצם?
הורות משותפת, היא מושג חדש בחברה הישראלית, כמו גם בעולם כולו. מדובר במערכת יחסים בין גבר ואישה הורים ביולוגיים לילד משותף, אשר אינם חיים כבני זוג ואינם מנהלים משק בית משותף .מדובר במבנה משפחתי בו ישנם שני הורים ושני בתים. שני ההורים הביולוגיים ולעתים גם בני זוגם נוטלים על עצמם אחריות מלאה על הילד המשותף, כמו כל הורה.
כאשר איש ואישה שאינם בני זוג רוצים להיות הורים לילד, הם חותמים על הסכם הורות משותפת, שבנוי משני חלקים - מה קורה במהלך ההיריון ועד ללידה ומהרגע שהילד נולד ומסדיר את סוגיית המזונות זמני השהות. אגב, גם זוגות הטרוסקסואלים יכולים לחתום על הסכם כזה.
ומה לגבי גברים, שהתחתנו או חיים יחד כידועים בציבור ורוצים להרחיב את המשפחה?
אחת האופציות היא פונדקאות. לצערנו כולנו עברנו את סערת חוק הפונדקאות, כך שהאפשרות הזו קיימת רק בחו"ל. לנשים לעומת זאת קל יותר, כי הן יכולות להרות מתרומת זרע. כך או כך, הפכתם בשעה טובה ובמזל טוב להורים, ויש לנו תינוק או תינוקת, שיש לו הורה ביולוגי והורה שאינו ביולוגי.
מהו צו הורות פסיקתי?
על מנת ששני בני הזוג, או בנות הזוג ירשמו כהורים של הרך הנולד, צריך לפנות לבית המשפט לענייני משפחה לקבלת "צו הורות פסיקתי".
מדובר בהליך שבו מבקשים מבית המשפט לתת פסק דין שמצהיר שההורה הלא ביולוגי של הילד ירשם כהורה. הצו יינתן בתנאי שההורה הלא ביולוגי, הוא בן זוג (בפועל או לשעבר) של ההורה הביולוגי והם מנהלים יחד משק בית משותףתנאי הוא ששני ההורים מתפקדים יחד כהוריו המלאים של הילד ולילד אין הורה אחר שרשום כהורה. את הבקשה לצו הורות פסיקתי יש להגיש בתוך 3 חודשים ממועד הלידה.
חשוב לדעת, כי יש לכך חריגים. בשורת פסקי דין נפסק צו הורות פסיקתי רטרואקטיבי מיום בו נולדו הילדים. באחד המקרים קבע בית המשפט שאי הגשת הבקשה למתן הצו במועד לא מעידה על זלזול אלא מסיבות הנובעות מהחיים עצמם, של הורים אשר כל מרצם מופנה לגידול הילדים ולא לרדיפה אחר המערכת המשפטית שתכיר בהורותם. יחד עם זאת חשוב לדעת, כי אם הבקשה תוגש לאחר 3 חודשים, יצטרכו בני /בנות הזוג לפנות להליך של אימוץ שהוא ארוך יותר.
ומה קורה כשמחליטים להיפרד?
אם לא נשאתם ורק חייתם יחד כידועים בציבור, הפרידה הטכנית קלה יותר. אם נישאתם בחו"ל ונרשמתם כנשואים, בדיוק כמו זוגות הטרוסקסואלים אתם לא צריכים לנסוע לחו"ל על מנת להתגרש. בפניכם קיימות מספר אפשרויות.
למרות שנישואים אזרחיים של זוגות חד מיניים אינם מוכרים בישראל, היו מקרים בהם בית המשפט למשפחה קיבל תביעה להתרת נישואין של בני זוג מאותו מין, והורה על הסרת הרישום שלהם כנשואים ממרשם האוכלוסין. כאשר שני בני/בנות הזוג יהודיים הגירושין יעשו בדרך של פסק דין הצהרתי ולא באמצעות התרת נישואין. זוכרים את הסכם החיים המשותפים? זה הזמן לנער ממנו את האבק ולחלק את הרכוש כפי שהוסכם בו.
ומה בנוגע למזונות? מי תשלם אותן? אמא או אמא?
ילד של ידועים בציבור זוכה ליחס משפטי זהה לילד שנולד במסגרת נישואין, בנוגע לחיוב במזונותיו ובזכותו לרשת את הוריו. חיובו של אדם במזונות ילדיו הקטינים קם מכוח החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט- 1959: "חוק המזונות") שנותן מענה לסוגיית המזונות במסגרת המשפחה המסורתית.
מה קורה כששתי נשים נפרדות? הדין האישי מכוחו מחויב האב במזונות ילדיו אינו חל על נשים. כשבית המשפט נדרש להכריע בסוגיה הוא בחן את הקשר בין הנשים לא עפ"י הדין האישי אלא מכוח דיני החוזים. ביהמ"ש בחן האם התקיימה בין השתיים התחייבות חוזית, למרות שהן לא חתמו על הסכם לחיים משותפים והנתבעת לא אימצה את הילד.
זה המקום לגלות סוד. לא רק חוזה חתום מקים התחייבות חוזית. התחייבות חוזית יכולה להתקיים גם בעל פה או בדרך של התנהגות. בסופו של יום בית המשפט חייב את האם הלא ביולוגית בתשלום מזונות. מובן שבשינויים הנדרשים יש להחיל את פסק הדין גם על אבא ואבא.
לסיכום
מגורים משותפים יוצרים סטטוס משפטי מחייב של ידועים בציבור שאין להקל בו ראש. רצוי ומומלץ לחתום על הסכם חיים משותפים או על הסכם הורות משותפת, או על שניהם, על מנת להסדיר את מערכת היחסים בין בני/בנות הזוג לבין עצמם ובין ההורים לרך הנולד הן במהלך החיים המשותפים והן חלילה במקרה של פרידה.
הכותבת היא עורכת הדין דלית יניב מסר, העוסקת בדיני משפחה בדגש על תיקי גירושין מורכבים