אין טעם להתכחש: הומואים דתיים - יש דבר כזה

צמיחתה של הקהילה הומואים דתיים, מחייב את החברה הדתית־לאומית לחשוב מחדש על שילובם של בני הקהילה הגאה בתוכה. הנה שלוש נקודות עליהן חייב להתבסס כל דיון דתי בהקשר הומואים דתיים

  • להט"ב
  • חברותא
  • דת
מערכת וואלה! גאווה

לפני מספר חודשים התכנסו למעלה ממאה הומוסקסואלים וביסקסואלים דתיים (וילדיהם) לשבת משותפת בגוש עציון במסגרת ארגון חברותא. מדובר באירוע בקנה מידה גדול, אשר לא היה כמוהו בציונות הדתית עד כה, ומשקף נאמנה את צמיחתה המהירה של הקהילה הדתית הגאה.

קשה לפספס את השינוי - בחורי ישיבות יוצאים מהארון; רבנים מפרסמים דיונים הלכתיים בהם מועלים פתרונות ישנים־חדשים; הנזק האדיר של מפעל "טיפולי ההמרה" ידוע היום לכל; אלפים, בהם רבנים, צועדים במחאה הירושלמית השנתית וכן על זה הדרך. ניתן לדרוש את השינוי לשבח או לגנאי, אך לשינוי עצמו לא ניתן להתכחש. שינוי זה, יחד עם צמיחתה של הקהילה הלהט"בית הדתית, מחייב את החברה הדתית ־ לאומית להתייחס אליו.

הלכה
נקודת המוצא של כל דיון הלכתי היא שדיון שכזה נצרך. כך, כשדנים דיון מסוג זה, לא ניתן להסתפק בתשובה פשוטה הנשענת - באופן קראי משהו - על תורה שבכתב בלבד; הבחירה בדיון ההלכתי מניחה את חשיבותו של עיון במסורת התורה שבעל פה.

וכן מעלה עיון שכזה כמה נקודות מפתיעות, והגדולה שבהם היא המסורת האשכנזית - אשר מחריגה את איסור משכב זכר משאר איסורי עריות. החרגה זו, אשר מקורה מצוי כבר בפרשת אחרי מות, מלמדת אותנו כמה הדיון עוד ראשוני - וכמה חומר הלכתי חשוב עוד מונח בקרן זווית, חומר שעשוי להפוך את הדיון העתידי לבעל ערך רב יותר. החרגה זו מלמדת אותנו דבר נוסף: לפי שיטה זו ניתן לחשוב מחדש על הקשר שבין האיסור עצמו - המכחול בשפופרת - להשלכות הפריפריאליות שלו, איסור ייחוד ושמירת נגיעה.

בעוד שבשאר איסורי העריות לא ניתן להפריד בין האיסור עצמו לבין הסייגים הנלווים לו (שהם איסורי דאורייתא לפי הרמב"ם ואיסורי דרבנן לפי הרמב"ן), לגבי משכב זכר ניתן עקרונית להפריד בין קיומה של מערכת יחסים שכזו בין אנשים בני אותו המין לבין יחסי האישות עצמם.

עוד בוואלה! News

טעמנו את היינות הישראלים האלה ומצאנו אחלה תמורה לכסף

לכתבה המלאה
צילום: ShutterStock

המציאות ההומוסקסואלית
מה כוללת מערכת יחסים חד־מינית? טעות נפוצה היא השלכת מה שידוע לנו על מערכת יחסית 'רגילה' על עולמם של הומואים דתיים. אדם שאינו מכיר הומואים דתיים עלול להניח שכל מערכת יחסים חד־מינית כוללת משכב זכר, בגלל שלדידו מערכת יחסים כוללת מגע מלא. אך מדובר בטעות; מגע מיני מלא אינו מובן מאליו במערכת יחסים הומוסקסואלית.

אמנם מדובר בנושא שמעט מביך לכתוב עליו במפורש, אך נראה שאין מנוס מלהסביר עניין עקרוני כל כך: לא כל מערכת יחסים הומוסקסואלית מוכרחה לכלול מגע מלא. דוגמא מפורסמת היא המחקר של ג'ושוע רוזנברגר שפורסם ב-2011 ב־Journal of Sexual Medicine, ששאל הומואים וביסקסואלים על המפגש המיני האחרון שלהם, ואשרר את העובדה הזו והראה שיותר מ-60% מהנשאלים לא קיימו יחסי מין אנאליים. ניתן למנות כמה סיבות לדבר, אך לעובדה עצמה לא ניתן להתכחש.

הבנה זו מחדדת גם היא את הפער בין האיסור עצמו לבין שאר מרכיביה של הזוגיות החד־מינית. המסורות ההלכתיות המחלקות בין האיסור עצמו לבין שאר הסייגים, בשילוב המציאות המורכבת גם היא, פותחות אפיק איתן להגדרה מדויקת יותר של התנגדות ההלכה לחיים חד־מיניים - התנגדות המתמקדת באקט עצמו, מסיבות הלכתיות כאלה ואחרות, ולא במערכת היחסים עצמה.

תפילין. צילום: ShutterStock

מגמה

מאבקם של ההומוסקסואלים הדתיים אינו מאבק למען קיום עבירות. הוא אפילו אינו מאבק מיני. המאבק ההומוסקסואלי בכלל, והדתי בפרט, הוא מאבק למען ההכרה בכך שאהבה של זוג גברים או זוג נשים היא אהבה ככל האהבות. כמו כל אחד, גם הומואים דתיים מעוניינים לקום בבוקר לצד אהוביהם, ללכת לטיול יחד, לבשל יחד, לצחוק יחד וגם לבכות כשצריך; לחיות חיי זוגיות מלאים ללא טרדות והצקות. מדובר במאבק למען ההבנה שהומוסקסואליות אין פירושה משכב זכר; שהאיסור התורני מתייחס לאלמנט כה צר, אשר פעמים רבות אף לא רלוונטי במערכות היחסים השונות.

אך יותר משיש כאן מאבק למען הבנת עולם ההומואים הדתיים, יש כאן מאבק למען התורה גופה.
ככל שחולף הזמן צוברת התנועה לשוויון זכויות להומואים דתיים אחיזה גדולה יותר בציבור. מספיק למנות את מינוי השר לביטחון פנים החדש אמיר אוחנה והאהדה הציבורית הגדולה כלפיו אף בחוגי הימין השמרני כדוגמה לשינוי הגדול שעובר הציבור. לצד זאת, נראה שהשיח הדתי בעניין מקצין ביחס הפוך לאחיזתה של התנועה בעולם הדתי. אם הדברים ימשיכו כך, נראה שלא יהיה מנוס מפיצוץ עתידי אשר יביא לחילול השם גדול ופגיע בערך התורה ושמירת המצוות בציבור הדתי והכללי.

יהיו שיטענו כי אין עצה ואין תבונה כנגד ה', ובמאבקה של התורה אין להפעיל שיקולים שאינם אמת התורה עצמה; זאת אומנם טענה כבדת משקל - אך אם נחזור לשלוש הנקודות לעיל, נסללת פה דרך חדשה, דרך של אבני בניין ישנות נושנות, אשר יש בידה למצוא "שביל של טהרה בשדה טומאה". נסללת פה דרך המחלקת בין הרצון הכן באהבה, אשר יש בידנו במקרים מסוימים להתיר, לבין איסור התורה עצמו אשר לא יזוז לעולם. דרך זו יש בידה להקל על המצוקה אשר חווים ההומואים הדתיים - אך בעיקר יש בידה למנוע את ההתנגשות ההולכת וקרבה בין התורה לבין החיים, התנגשות שתגבה מהתורה נזק חמור לא פחות משתגבה מההומואים הדתיים.

זוג גברים מתפללים בכותל. צילום: ShutterStock

ארגון "חברותא- הומואים דתיים" פועל למען בניית קהילה דתית גאה, חזקה ומאוחדת. אנו יוצרים בית ומרחב קהילתי ללהט"ב דתיים, חרדיים, מסורתיים ויוצאים בשאלה, ובונים שייכות ע"י קהילות מקומיות המשמשות מענה חברתי. אנו מקיימים אירועים סביב מעגל השנה היהודי והישראלי ע"י פעילויות תרבותיות וחברתיות לאנשי הקהילה, ומביאים זווית דתית לאירועי הקהילה הגאה בישראל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully