תפסיקו להגיד "הכל טוב, לא זורקים אותנו מהגגות"

בשבוע של מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים, המתח ב'בית הפתוח', הגוף שמפיק את המצעד, מגיע לשיאו. תיאומים מול המשטרה, העירייה, אבטחה, סוגיית בדיקת תעודות הזהות והקולות המתגברים מירושלים נגד הקהילה, לא עושים חיים קלים.

לערן גלובוס, יו"ר 'הבית הפתוח' בשנתיים האחרונות, כבר אין מילים כדי להסביר את חשיבות הצעידה בעיר. אז למה פגישת ארגוני הקהילה עם ביבי הייתה כל כך חשובה? ומדוע למרות ההישגים, אסור לנו להרפות ולו לרגע במאבק? בשיחה פתוחה עם וואלה! גאווה, ובלי הרבה פוליטיקלי-קורקט, גלובוס משיב.

"גדלתי במבשרת ציון, תמיד ידעתי שאני הומו ובסביבות גיל 9 וחצי היה לי את הקרש הראשון, על המורה שלי לרכיבה על סוסים. הייתי קטן, לא באמת ידעתי מה ההשלכות החברתיות של לחיות כ"גאה", אז די מהר, בסביבות גיל 10, יצאתי מהארון". בסופו של דבר הגעתי לקבוצות הנוער של 'הבית הפתוח', התחברתי שם די טוב. אפשר לומר שזה באמת נהיה הבית שלי".

איך מלהיות חניך עברת לניהול?

"לקראת המצעד של 2010, חיפשו מישהו שיטפל בדיגיטל והציעו אותי, כי הייתי נער מאד מחויב ובעיקר חצוף. לאט לאט המעורבות שלי בהפקה של המצעד גדלה, נהייתי פעיל מרכזי וחמש שנים לאחר מכן נבחרתי לועד המנהל, בגיל 18.

וב-2017 התמודדת לתפקיד יו"ר?

"בכנות התלבטתי אם להתמודד. זה תפקיד מאוד קשה, התנדבותי, עם יותר ממאה אחוז משרה. וגם אתה חייב להיות כל הזמן עם היד על הדופק. אבל רציתי לקדם ערכים ואידאולוגיה ולתרום עוד לארגון.

מה עושה הבית הפתוח?

"הבית הפתוח הוא ארגון שמספק שירותים לקהילה הגאה בירושלים ומוביל שינוי חברתי בעיר ובמדינה. לאורך השנים 'הבית הפתוח' עמד בחזית של מאבקי הקהילה. אחד המאבקים הבולטים הוא המצעד בירושלים, שהיה מצעד מחאה מהיום הראשון".

אתם נערכים לתקופה קשה בעקבות תוצאות הבחירות האחרונות בירושלים?

"שמע, התשובה הזו מתחלקת. עם הדרג המקצועי בעירייה אנחנו בקשרים מאוד טובים. בדרג הפוליטי, זו תמונה אחרת לגמרי. בשנים שעברו הייתה מעין הסכמה לשקט תעשייתי משני הצדדים, אבל אני לא יכול להגיד שראינו עין בעין עם ניר ברקת.

ועכשיו, עם משה ליאון?

"אנחנו לא מאוד אופטימיים. מצד אחד הוא התבטא יפה במהלך הקמפיין והצהיר שלא ינסה לפגוע לא במצעד ולא ב'בית הפתוח', מצד שני התקציב של 2019, למשל, עבר רק ביום חמישי האחרון אחרי סערה גדולה. זה שימח אותנו, שלמרות כל הלחץ עליו הוא הבטיח שהתקציב יעבור וקיים אבל אני מציע לא לצפות למהפכה ביחס לקהילה בירושלים".

למה למחות? מצב הקהילה די טוב, לא?

"הכל יחסי. כן, התקדמנו המון, אבל גם הקמפיין נגדנו מתחזק ומתארגן בשנים האחרונות בעוצמות חזקות. ראינו את זה שבוע שעבר בכל הכח בירושלים.

אבל אנחנו כן יותר מחאתיים השנה

"אנחנו באמת יותר מודעים, אבל צריך להבין שגם מה שהשגנו כקהילה, נמצא תחת איום. חוש"ן כבר לא מעבירה הרצאות בצה"ל, מצניעים שיח במשרד החינוך סביב הקהילה, כל מה שקורה יוצר דור שלא נחשף לפרספקטיבה הגאה באותו האופן, ורואים את זה". בנוסף, אותם רבנים שתקפו אותנו, לא היו ערוכים לשינוי החברתי שהתחולל בשנים האחרונות, שתמך בקהילה הגאה. בהתחלה הם צחקו והתעלמו מהעניין, הם לא הבינו שהם הולכים להפסיד והנה זה קורה, אבל הם מתארגנים ו'משיבים אש', מה שנקרא".

למה אתה מתכוון ב"הולכים להפסיד"?

"כל הסקרים מראים שאפילו בקרב מצביעי הבית היהודי והליכוד יש רוב לפונדקאות, לאימוץ ואפילו בקרב מצביעי ש"ס, הייתה תמיכה של 7 אחוזים בעניין. בירושלים רואים המון חובשי כיפה, ואפילו חרדים שבאים לצעוד במצעד, כי חשוב להם להראות שיש עוד צד ליהדות, כקונטרה לרבנים החשוכים. אז כחברה התקדמנו, יש רבנים שתמכו באושר בנד, אחרים אומרים שאין שום בעיה עם תלמידים להט"בים בישיבה, אז החברים בכנסת רואים את זה, נלחצים, יוצאים לפעולות נגד, וממציאים ביטויים כמו "הטרור הלהט"בי. וזה בלי לדבר על ההשתקה במגזר הערבי למשל או על מה שקורה בפריפריה."

"אני ארגנתי את המפגש עם נתניהו לקראת הבחירות יחד עם השר אוחנה וד"ר אוון כהן. חטפתי על זה מאוד קשה, מהרבה אנשים. קראו לי בוגד"

אמרו שזה היה ניצול ציני של הליכוד

"סליחה, לא ממש אכפת לי מה האינטרס של רה"מ נתניהו וברור שיש לו, אכפת לי מה אנחנו כקהילה מקבלים, וחשוב שהפגישה הזו התקיימה, כמו שהתקיימו פגישות עם כל ראש מפלגה שהסכים לכך. לגבי רה"מ, חשוב שהוא אמר בקולו שלא נצפה לפונדקאות כי למרות שהוא תומך החרדים לא יאפשרו". 'אין היתכנות', ככה הוא אמר לנו. אני אגב במלוא הכבוד חלוק עליו בעניין הזה. אבל חשוב שהכל יהיה על השולחן, חשוב שלא נשלה את עצמנו וחשוב בעיקר שהציבור ואנחנו נדע איפה אנחנו עומדים. גם נתניהו מבין שהציבור שלו תומך בלהט"ב ואני שמח שמופעל לחץ גדול בעניין הזה".

אתה נשמע כועס

"נכון, כי אפילו לקדם מדיניות הוא לא ממש הסכים. כן דיבר יפה על נוער חסר עורף ועל טרנסים, אבל נגיד שחוקים זה בעייתי, מה עם מדיניות? יש דברים שהוא יכול לקדם תוך 48 שעות בלי לעבור בכנסת, וישפרו מאד את החיים של הרבה אנשים. אפילו צה"ל פועל בכיוון הזה. תראה אני לא מאמין לרגע שהוא הומופוב, זה ניגוח פוליטי מיותר לדעתי. אבל גם אם לא תקודם חקיקה, 'כי זאת המציאות הפוליטית' הוא יכול לפחות לגנות אמירות. כשסמוטריץ' יצא נגד הקהילה ב'בית היהודי', בנט אמר בראיון שהוא מסתייג מהדברים שנאמרו ואת זה ראש הממשלה כן יכול לעשות. כשהרב הראשי של צפת אומר שהומואים דינם מיתה, לא ייתכן שהמערכת הפוליטית תתעלם".

אז איך המצעד בירושלים יעזור?

"מצעד גדול זה מסר מאוד חזק. אנחנו יכולים לשבת בתל אביב, זה נוח, ראש העיר, רון חולדאי, תומך היום בזכויות להט"ב, אבל לא שם מתקבלות ההחלטות. ואפילו בית המשפט העליון, כבר אומר יותר ויותר לקהילה 'אתם צודקים, אבל אנחנו לא יכולים לתת לכם את הזכויות שלכם, כי יש שמירת הדינים (מעיין "קיפאון" זכויות משפטי) או שמיד אחרי שנפסוק, יצא מירושלים תיקון לחוק שיבטל את מה שנגיד. מנגד צריך לזכור שחצי מליון להט"בים, פלוס המשפחות שלהם פלוס חברים זה ציבור עצום שיש לו כוח. צריך להראות את הכוח הזה".

אבל אתה יודע, לא לכולם מתאים הרעיון של מצעד

"לגיטימי. אני לא אגיד לאף אחד איך להיאבק, אבל שישמיעו קול בדרך אחרת. שיכתבו פוסט בפייסבוק, שישלחו מכתבים לחברי כנסת, שיביעו תמיכה. השגנו הרבה, זה נכון. אבל ברגע שנסתפק במה שיש ונוריד הילוך, יתחילו להדוף אותנו אחורה."

יש גם מי שמפחד להגיע למצעד בירושלים

"בכל שנה יש מי שאומר לי "אני מפחד", ואז אני מעלה את הנקודה שזה אחד האירועים הכי מאובטחים במדינת ישראל. בוא נגיד שמעגלי האבטחה שאתה בתור צועד רואה, הם חלק קטן בתוך המערך. היום יש יותר מפי 11 שוטרים שמאבטחים, מאשר בשנה ששירה ז"ל נרצחה.

ועדיין אני מבין את הפחד. אבל החשיבות פה עצומה ועובדה, המצעד גדל כל שנה. זה כבר לא 5,000 חברי קהילה שמניפים דגל. בשנה שעברה צעדו 30 אלף איש, וזה עושה שינוי". מספיק שסטרייט יוסיף לתמונה שלו בפייסבוק מסגרת 'לכולם מגיעה משפחה', זה יתן כוח לבן דוד שלו, שנמצא עמוק עמוק בארון. כשמנהל יפרסם פוסט תומך, הוא יציל את אחד העובדים שלו, שמתחבא. ההורים המדהימים של שירה אומרים כל הזמן שבבית שלהם מאמינים ב"גבורה יום יומית", כלומר מעשים קטנים. וזה בדיוק הדברים האלה".

אנחנו בכל שנה מקפידים לשים בנקודה שבה שירה נרצחה שלט בו כתוב "מוטב ללמד את הטוב מאשר לגנות את הרע". זה משפט שהוביל את אחת העבודות שהיא הגישה בבית הספר, והוא הפך למוטו הלא רשמי של 'הבית הפתוח'.

הרצח השפיע עליך?

"הוא השפיע עלי מאוד. מכל מה ששמעתי עליה מאז, אני בטוח ששירה הייתה נערה מדהימה, חכמה ורגישה ומאוד יכול להיות שעוד 15 שנים היינו רואים אותה בכנסת או במסגרת אחרת, מובילה שינוי.

היא הייתה בן אדם שהאמין בטוב, והחיים שלה נגדעו בשינאה שאי אפשר לתאר במילים. וההורים שלה, שהם אנשים יוצאי דופן, ומעוררי השראה אומרים כל הזמן, שלנו כחברה יש אחריות לעשות הכל, כדי למנוע עוד רצח. בנאום של אבא שלה, אורי, הוא אמר "כשמנעו מאתיופים להיכנס למועדון שתקנו, כי אנחנו לא אתיופים, כשהדפו נוסעת באוטובוס חרדי לספסל האחורי, שתקנו כי אנחנו לא חרדים. וכשרצחו לנו את הילדה, היה מאוחר מידי". ואסור שזה ישכח".

אתה מרגיש שאנשים שוכחים?

"אנחנו 10 שנים אחרי הרצח ב'בר-נוער'. כמה אנשים זוכרים אותו? עד היום המדינה עוד לא מכירה בפצועים ולא עוזרת להם כלכלית, רפואית ונפשית. מישהו מדבר על זה? שומעים את זה? זה שקט מסוכן. אותו הדבר עם הפצועים שישי שליסל דקר. שירה נרצחה, ובאותו אירוע נדקרו עוד כמה צועדים, ומיבחינת המדינה, הם כלום. כי החוק לא מגדיר את מה שקרה שם כאירוע שנאה".

"להכיר בהם זה הרבה יותר "קל" מלהתייחס לפונדקאות, אבל אפילו את זה ראש הממשלה והחברים שלו לקואליציה לא עושים. ואז אנשים אומרים לי "אני לא מבין על מה אתם מוחים, הכל טוב עם הקהילה הגאה, לא זורקים אותנו מהגגות כמו באיראן".

באמת לא זורקים

"אני לא מבטל את מה שהשגנו. אבל אסור לנוח. ולו לרגע. יש מי שרק מחכה שננוח, כדי לקרוא לנו 'טרוריסטים', להדוף אותנו או חלילה כדי לדקור אותנו. אני הראשון שיתמוך ב'סגירת הבית הפתוח', החלום שלי הוא שלא יהיה צריך אותו. אבל המציאות מראה לנו פעם אחר פעם כמה עבודה עוד יש לנו. כשזה יגיע אני אבוא לטקס הנעילה, מבטיח."

את 'הבית הפתוח' הקימו לפני 21 שנה כמה סטודנטים ירושלמיים. הם רצו לארגן אירוע גאווה בקמפוס בעיר וקבלו התנגדויות רבות. הם הקימו את 'הבית הפתוח' כדי שיקדם שתי מטרות: הראשונה לספק שירותים לקהילה הגאה בירושלים והשנייה להילחם על זכויות הקהילה. ה'בית' מפעיל תנועת נוער משלו משנת 99', בנוסף הוא מפעיל מרפאה לבדיקת עגבת ו-HIV, שירות פסיכו-סוציאלי, עורך פעילויות קהילתיות לקבוצות אוכלוסייה שונות ואת יתר הפרטים תמצאו באתר 'הבית הפתוח'.

יש לכם מה להגיד לנו? משהו לספר?
כתבו לנו: Pride@walla.net.il או בוואצאפ-וואלה! גאווה: 054-938-2804