פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מחקר: מה הם הקשיים העומדים בפני טרנסג'נדרים באקדמיה?

      בערב השקת תכנית מלגות, פורסמו תוצאות מחקר של "חממת נבט" באוני' העברית, בשיתוף עמותת 'מעברים'. אלה חושפות מה באמת מקשה על השתלבות הקהילה הטרנסית במוסדות להשכלה גבוהה, וכן, אתם יכולים לעזור

      מחקר: מה הם הקשיים העומדים בפני טרנסג'נדרים באקדמיה?
      צילום: רועי אברמוביץ

      בערב מיוחד, שערכה עמותת 'מערבים לקהילה הטרנסית', פורסמו תוצאות מחקר שנערך בשיתוף "חממת נבט", של החוג לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים. המחקר בדק מהם הקשיים העומדים בפני הקהילה הטרנסית, בהשתלבותה במוסדות להשכלה גבוהה.

      אם חשבתם שמדובר רק ביחס החברה או הסגל, אתם טועים. הם אומנם ברשימה, אך הם אינם החסם המרכזי - שלגביו גם אתם יכולים לעזור.

      מתוך המחקר:
      "לפי ההערכות חיים בישראל בין 8,000 ל-24,000 טרנסג'נדרים, כשלפי נתוני משרד הבריאות, מספר הפניות לוועדה הארצית לניתוחי השמה מגדרית, נמצא בעלייה והוא עומד על כ-120 פניות בשנה.

      חרף הקבלה ההולכת וגדלה של הקהילה הלהטב"קית בישראל, אנשים טרנסג'נדרים עדיין חווים הדרה, אפליה וסובלים מסטיגמטיזציה ותיוג.

      המחקר הנוכחי בחן את האתגרים הייחודיים הכרוכים בהשתלבותם.ן של צעירים.רות אלו במסגרות אקדמיות מנקודת מבטם.ן של הצעירים.רות עצמם.ן הנמצאים.ות במסגרות אקדמיות שונות."

      אירוע עמותת מעברים (יח"צ , אלישע אלכסנדר, מנכ"ל אירגון מעברים)
      חשיפת תוצאות המחקר. צילום: אלישע אלכסנדר

      בחינת תוצאות המחקר מעלה שהאתגר הגדול ביותר, המעכב את השתלבות הקהילה במרחב האקדמי הוא הגורם הכלכלי. רבים ממשתתפי המחקר הצביעו על קשיים כלכלים, כמה שהכי משפיע ופוגע בהישגים.

      חלק מהסטודנטים ציינו כי היות ולטרנסים רבים אין עורף משפחתי תומך, הם נאצלים לא פעם לפרוש מן הלימודים כדי לפרנס עצמם, וכן העלו כי לא פעם המשימה למצוא עבודה והכנסה קבוע היא אתגר פני עצמו.

      בנוסף, בקרב הסטודנטים היה מי שציין כי הוריו הפסיקו לתמוך בלימודיו, לאחר שסיפר להם על כוונתו לעבור התאמה מגדרית.

      אך אם היה ספק לחשיבות השתלבותה של הקהילה הטרנסית במוסדות, מן המחקר עולה במפורש כי בעוד תקופת טרום הלימודים מאופיינת בתגובות חברתיות פוגעניות שתרמו לתחושות קשות, תקופת הלימודים באקדמיה מאופיינת בקבלה ובהכלה חברתית יחסית - כך לפי המשתתפים במחקר.

      במחקר תוארו קשיים נוספים, כמו הנגשת שירותים לא ממוגדרים, העלאה למודעות של הצוות המנהלי בנוגע ללשון פנייה, הכשרות שיש לעשות לצוות האקדמי והמנהלי, אך כאמור הגורם הכלכלי נמצא כמשפיע וכמרכזי ביותר.

      פרופ' דורית רואר וד"ר יוחאי נדן. (מכבי , מערכת וואלה! NEWS)
      עורכי המחקר - פרופ' דורית רואר וד"ר יוחאי נדן. צילום: מערכת וואלה.

      לאור הדברים, וכדי להביא לשינוי, הושקה בערב החגיגי תכנית מלגות לקשת הטרנסית. אלישע אלכסנדר, מנכ"ל אירגון מעברים לקהילה הטרנסית, הוסיף בעניין: "המחקר מראה, את מה שכבר ידענו בתוך הקהילה
      הטרנסית, והסיבה למרכזית לפרוייקט המלגות, חוסר הנגישות לאקדמיה מצד אחד, והאפלייה התעסוקתית.

      מצד שני, יוצר מעגל קסמים שמשאיר את הקשת הטרנסית בשולי החברה. עד שהמדינה והחברה יפסיקו להפלות אותנו, אנו מעניקים מלגות לימודים לסטודנטים על הקשת הטרנסית, באמצעות מימון המונים, ובתמיכה של LGBTech וחברות היי-טק, כמו נטורל אינטליג'נס, ועוד."

      פה אתם נכנסים לתמונה, כל תרומה, אפילו של 25 שקלים (קפה ומאפה) תוכל לעזור לעוד אדם להשתלב ולהגיע לעתיד טוב יותר. לחצו כאן לתרומה - ותעשו את הדבר הנכון.

      ולצו כאן - ואם אתם משתייכים לקשת, ורוצים לדאוג לעתיד, ולהגיש בקשת מלגה