מופע בריטני ספירס בפופ רינג
18 שנה של מסיבות, זה לא הולך ברגל. עוד לפני "הפוראבר", ה"דרעק", ה"בלק-מילק" וה"בריטני ביץ'", בתל אביב היה את ה"פופ-רינג" והביג בויז של יגאל רענין ורענן ניסנזון (לא, זה לא אותן בן אדם).
מסיבת יום הולדת מקרית, שחגגו השניים הולידה את הליין הוותיק בישראל, ששרד לאורך כל השנים. כל מסיבה הייתה איוונט של ממש, חברי קהילה מכל הארץ היו מחכים ומגיעים במיוחד, כשעם הזמן כבר הפך העניין לטקס של ממש.
אז איך מיום הולדת בשנת 2001 נולדו שני הליינים הוותיקים בישראל?
" בשנת 2000, רענן ואני חגגנו יום הולדת משותפת ב'דיפ'", מספר יגאל רענן, לוואה גאווה. "היה מדהים ומפוצץ ולכן שנה אחרי, חיפשנו מקום גדול יותר וכך הגענו ל'מועדון התאטרון' ביפו.
חגגנו שם יום הולדת והמסיבה הייתה ממש מוצלחת. היה עליה דיבור וקיבלנו הרבה פניות מאנשים, שביקשו עוד מסיבות כאלו. חשבנו על זה הרבה, לא אני ולא רענן באים מתחום חיי הלילה, אבל בסופו של דבר החלטנו להרים את הכפפה ועשינו מסיבה נוספת, שהייתה הצלחה גדולה מאוד ומשם זה התגלגל.
לא חששתם? זו הייתה תקופה אחרת ב-2001, מסיבות גאות היו אנדרדוג
"ברור שהיו חששות. גם ברגע שזה נהיה ליין קבוע, התחלנו לחשוב שאולי אנשים יתעייפו מזה. מבחינת האקלים הציבורי היה ביקוש גדול למסיבות שמחות וצבעוניות. צריך גם לדעת שמועדון התיאטרון הוא מקום גדול. זה לא איזה מרתף קטן ונסתר ל-20 איש. המסיבות היו של 800-1,000 איש".
ההצלחה של הפופ רינג הייתה עצומה. הקהל היה מגיע ברכבים מכל הארץ, והידיעה על הליין החדש התפזרה כמו פודרה בקליפ של נועה קירל. ועם הביקוש, התחילו יגאל ורענן להבין את צרכי הקהל שלהם, ונולד פיצול. מסיבות "פופ-רינג" לקהל הצעיר, ו"ביג-בויז" לקהל הבוגר.
למה בכלל לפצל?
"בשלב מסוים המסיבות היו מפוצצות והרבה בוגרים הרגישו פחות נוח עם הקהל הצעיר, שבזמנו היה "רעשני" במיוחד. ומאחר והמסיבות היו גדולות החלטנו לפצל. ה'פופ רינג' שמר על מוזיקת פופ ולהיטים עכשווים וב'ביג בויז' אפשר היה ללכת גם קצת אחורה, מבחינה מוזיקלית. וככה נתנו בעצם לכל קהל את מה שהוא רצה.
"המסיבות הצליחו מאוד, והרבה צעירים רצו להיכנס דווקא ל'ביג בויז'. הם היו מחכים מחוץ למועדון בתקווה להיכנס, אבל הכלל היה 27 +".
מה זה בעצם אומר להרים ליין גאה? מה הקשיים שיש בזה?
"הקושי העיקרי הוא שאתה לא יודע מה יקרה וכמה אנשים יגיעו. יצרנו מסורת של הופעה בכל מסיבה, ולהביא הופעות גדולות זה לבנות על כמות גדולה קהל, ואף פעם אין לך את הביטחון. בנוסף ליינים מאוד מושפעים ממה שקורה בארץ ואירועים בטחוניים יכולים לרוקן מסיבה יום לפני האירוע. אבל התעקשנו לתת קצת אסקפיזם והמשכנו לעשות מסיבות גם בימים קשים."
המסיבות השמחות של הפופ רינג והביג בויז הפכו לשם דבר, אנשים היו מחכים להופעה המרכזית, שהייתה בכל מסיבה, מאמנים בתחילת דרכים, דרך מופעי דראג ועד לאמנים מהשורה הראשונה.
"הכל קרה במסיבות, יש זוגות שהכירו בפופ רינג והתחתנו, היו הופעות שהאומן יצא מגדרו אבל אני חושב שהכי מיוחד בשבילי זה שהיו בליינים הביאו את אחד ההורים, כדי להראות להם איפה הם מבלים. האווירה במסיבות האלה הייתה מאוד משוחררת ושמחה". זה היה אושר גדול, במיוחד לאור העובדה שתמיד אהבתי להכיר אנשים. בשביל הרבה בליינים זו הייתה המסיבה הגאה הראשונה.
עם השנים חלק מהמסיבות הפכו להיות סימן היכר של הליין כמו מסיבת פורים, סילבסטר או יום העצמאות. הקהל יודע שהמסיבות האלה יהיו שמחות ומושקעת.
היינו בין הראשונים שנתנו במה ענקית למופעי דראג והרבה דראגיסטיות מצליחות, כמו לילה קרי, ציונה פטריוט, קיארה דופלה ועוד עשרות קיבלו אצלנו במה. הדראג הוא חלק מהקהילה והיה חשוב לנו לשלב את זה במסיבות".
אבל לא רק דראג היה במסיבות האלה. מסורת ההופעה בכל מסיבה הביאה את השמות הגדולים ביותר. מירי מסיקה, רוני סופר סטאר, שירי מימון, דנה אינטרנשיונל, מרינה מקסימיליאן, מרגול ומאיה בוסקילה הם רק חלק מהשמות שעלו על הבמה.
אתם ידעתם שמבחינת קהל פרצתם את גבולות תל אביב?
" ידענו, ולא רק שהיו באים מכל הארץ, היו מספרים לי על "רכבת הגייז" מהצפון, כשעוד היינו עושים את המסיבה בימי חמישי. אנשים אשכרה היו מכירים כבר ברכבת. פעם מישהו אמר ש"אם אתה רוצה למצוא בעל, תלך לפופ רינג".
בשישי הקרוב יחגוג הפופ-רינג 18 שנה, במועדון בתיאטרון, ויארח את שפיטה על הבמה.