בעקבות יוזמות עבר של משרד חינוך, לקידום ייצוג, מגוון ושוויון בספרי הלימוד בהם נעשה שימוש בבתי הספר בישראל, צוות מכון המחקר של איגי (ע"ש מגנוס הירשפלד), בחן באופן שיטתי את מידת נוכחותם של ייצוגי להט"ב ואת ההקשר שבו הם מופיעים בחומרי הלימוד.
הצוות הבדיקה מורכב ממחוקרים מאוניברסיטת תל-אביב ומהאוניברסיטה העברית בירושלים, ומדובר במחקר הראשון מסוגו, אשר חשף תמונת מצב מדאיגה של הדרה במערכת החינוך. במרבית ספרי הלימוד (89%) קיימים אזכורים חוזרים והתייחסויות ישירות לנושאים כמו מגדר, יחסים אישיים ומשפחה.
אך למרות זאת רק 0.04% אחוזים מכלל התוכן בספרי ההיסטוריה מכיל ייצוגים גאים. כלומר - הייצוג של גיוון מגדרי, דמויות להט"ביות, משפחות גאות והמאבק המתמשך לשוויון זכויות כמעט אינו קיים.
כמו כן, כאשר קהילת הלהט"ב והייצוגים הגאים באים לידי ביטוי, האזכורים הם חד פעמיים, שוליים ומובאים לרוב כדוגמאות לחריגות. המחקר מעלה כי מתוך מיעוט הייצוגים המדובר, סבירות גבוהה יותר שיופיעו בנושאי "אפליה ורדיפת מיעוטים" (17%) מאשר בנושאי "אהבה, יחסים ומשפחה" (6%).
לפיכך, לא רק שייצוגים גאים כמעט ונעדרים כליל מספרי הלימוד, אלא שהדרתם השיטתית, המורכבת הן מההקשר הנושאי שלהם (למשל השואה), והן מהדירוג הנמוך של שכיחות הופעתם, משמרות את שוליותם ומחזקות את הדימוי השולי והחריג של קהילת הלהט"ב בישראל.
ומה קורה בעולם?
צוות המחקר בחן את הנושא גם בהשוואה למדינות אחרות וגילה כי בעשור האחרון החלו מדינות ברחבי העולם להכיר בצורך, ולהטמיע בתכני החובה של מערכות החינוך חומרי לימוד שעוסקים בזהות להט"ב במובן הרחב.
קליפורניה לדוגמא, פרצה את הדרך כאשר כבר בשנת 2011 העבירה החלטת מדינה אשר חייבה הכנסת תכנים להט"בים בחומרי הלימוד בשם. בעקבות קליפורניה החלו בשנים האחרונות גם מדינת ניו-ג'רזי ומדינת קולורדו לייצר מודלים דומים. גם באירופה העבירו מספר מדינות כמו הולנד ונורבגיה צעדים שמטרתם שינוי הייצוג הלהט"בי בתוכני הלימוד מתוך ההבנה כי ייצוגים אלה משפיעים באופן עמוק על תפיסת השוויון והקבלה של תלמידי המדינה.
בשנת 2018 סקוטלנד אימצה החלטה המחייבת בתי ספר להכליל בתכני החובה שלהם התייחסות ללהט"ב במסגרת מדעי החברה. ההחלטה תיכנס לתוקף באוקטובר 2019.
הדו"ח של מכון המחקר של איגי מחזק את ההמלצה שהוגשה למשרד החינוך, דו"ח המחקר מחזק את ההמלצה שהוגשה זה מכבר למשרד החינוך, כי כדי לקדם אקלים חינוכי מיטבי במוסדות חינוכיים בישראל יש לשלב נושאי זהות מגדר ונטייה מינית בכלל והקהילה הגאה בפרט בחומרי הלימוד של המקצועות השונים.
זאת, בין היתר, באמצעות הרחבת הקריטריונים בעניין שוויון בין המינים לאישור ספרי לימוד במערכת החינוך כך שיבטיחו ייצוגים מגוונים של מגדר ונטייה מינית בהיבט הכמותי והאיכותי.
אבנר רוגל, מנהל מכון המחקר: "השיקולים שלנו, צוות המחקר, בבחירת מדגם הספרים, היו קשורים דווקא בהשערה כי יש סבירות גבוהה יותר שישולבו תכנים גאים כלשהם בספרי לימוד במקצוע היסטוריה, עבור גילאים בוגרים, ועבור החינוך הממלכתי.
שירה-מרשל, חברה בצוות המחקר: "מלבד השיעור הנמוך של ייצוגים גאים בספרי הלימוד, חשוב להדגיש את ההקשר של הייצוגים המעטים שמצאנו בספרים.
מרבית הייצוגים היו בהקשר של דיכוי ורדיפה של האוכלוסייה, זאת ביחס להצגה של דמויות הטרוסקסואליות שכוללות פרטים אודות משפחה וילדים, ואזכור נשים באותם ספרים לרוב היה בהקשר האימהי והזוגי.
אלו המודלים שהנוער ניזון מהם, והמסר המרכזי כעת לאותם נערים ונערות גאים הוא שהם משתייכים לקהילה נרדפת ועליהם להישאר בארון. מערכת החינוך אחראית, בין היתר, לרווחה הנפשית של כל תלמיד ותלמידה, והחברה שלנו צריכה להיות ערבה לכך."
עופר נוימן, מנכ"ל איגי, התייחס למחקר ואמר "הדרה ואפליה הן דבר שיש להוקיע מתוך מערכות החינוך בישראל. בעולם כולו מתקיימת מגמה ברורה של הגברת הייצוג הלהט"בי בספרי הלימוד, מגמה ברוכה שמתבססת על מאות מחקרים המוכיחים את חשיבותם של ייצוגים תרבותיים, מגדריים, מיניים וחברתיים מגוונים בשינוי תפיסות של אי שיוויון , אלימות, גזענות ולהט"בופוביה בעולם.
יש לנו שותפות ושותפים נפלאים במערכת המקצועית של משרד החינוך, הן בשפ"י והן במזכירות הפדגוגית ובאגף ספרי הלימוד ואנחנו מתכוונים להמשיך לפעול יחד איתם, בידיים שלובות, כדי לשנות את המציאות המפלה שהמחקר חושף באופן אמפירי ומדעי לראשונה."
קרדיט לחוקרים: אבנר רוגל, אורפה סנוף-פלפול, רינת קיפרמן ושירה מרשל.