פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      "אני מגדירה את עצמי כדתייה, למרות סלידת הקהילה הדתית"

      "בסופו של דבר, המצב הדתי לא טוב, אני מגדירה את עצמי כדתייה למרות הסלידה של הקהילה הדתית ממני". לרגל יום הנראות הטרנסג'נדרית הבינלאומי אשר מצוין היום, בחרנו לקיים ראיון עם יעל רשלין, אקטיביסטית טרנסית, ולשמוע מעט יותר על המאבק הטרנסי בקהילה הדתית"

      לא מזמן צויין יום הניראות הטרנסית, אך בצל משבר הקורונה קולו בקושי נשמע. אמתי מינצר פגש לשיחה את יעל רשלין, תושבת ירושלים לשעבר וכיום גרה בצור הדסה. יעל נשואה להדר, יש להן ילד משותף והיא פעילה ב'בת-קול' (ארגון נשים גאות דתית - א"מ) ובארגוני זכויות טרנס אחרים.

      מה הזכרון הטרנסי הכי מוקדם שלך?

      מהרגע שהבנתי שיש תפיסה שונה של בנים ושל בנות ידעתי שיש משהו שונה בי. אני זוכרת את עצמי בגיל 3 משחקת במשחק "האם אני בת או בן". הייתי שמה את כל הנעליים של אמא שלי ואת כל הנעליים של אבא שלי מול המראה, אם הייתי מעדיפה את הנעליים של אמא הייתי בת, אם הייתי בוחרת של הנעליים של אבא הייתי בן.

      איך עובד החיבור של זהות טרנסית בעולם הדתי?

      אני חושבת שקיימת תפיסה הלכתית-רבנית בעייתית מאוד ביחס לטרנסג'נדרים. בשיח הרבני, נוטים לפסול אותנו באופן כמעט-אוטומטי, אין ניסיון לרדת לעומק למה שאנחנו מרגישות וחוות. הדחייה מתבצעת בנימוק כי זהות טרנסית היא "כמעשה ארץ מצרים", משהו שאי אפשר להסכים לו. אם תחפש באינטרנט תשובות הלכתיות בנוגע לאנשים טרנסים תמצא תשובות פוגעניות מאוד, אשר מתייחסות אלינו כחולי נפש, קוראות להמשיך להתייחס לטרנסים בלשון הפניה ובשם איתו הוא נולדו, ומוחקות את הזהות שלנו לחלוטין. לתשובות אלו אין אסמכתא הלכתית אמיתית, מדובר בסיסמאות שטוחות שנועדו לדחות אותנו על הסף.

      יעל מימין, הדר משמאל, וירדן בנן (צילום: אלבום פרטי) (יח"צ , צילום: אלבום פרטי)
      יעל מימין, הדר משמאל, וירדן בנן (צילום: אלבום פרטי)

      אני חושבת שבהלכה קיימות תפיסות מין ומגדר מורכבות, היא אינה מורכבת משחור ולבן. בשיח ההלכתי קיימים גברים ונשים, אך גם ישנן זהויות נוספות כגון טומטום, אנדרוגינוס ואישה איילונית. בשורה התחתונה, בעולמה של ההלכה אין "רק" זכרים-גברים או נשים-נקבות.

      כשאני מנסה לנהל שיח על הנושא עם רבנים, אני חווה כמעט תמיד דחייה מלאה. אני חושבת שאין ניסיון אמיתי להבין שמין הוא דבר מורכב מאוד ביולוגית, ושאי אפשר - מבחינה מדעית והלכתית - לומר בפה מלא שקיימות רק שתי זהויות ביולוגיות. בנוסף לכך, אני רואה חוסר נכונות להשתמש בקטגוריות ההלכתיות אשר קיימות בהלכה בנוגע לזהויות מגדריות שונות ולהכיל אותן על המציאות העכשווית.

      אני מנסה מאוד לשנות את המצב. אני חושבת שהההתאבדויות של נטע חדיד ז"ל ושל נטלי וייסברג ז"ל (שתיהן נשים טרנסיות אשר גדלו בקהילה הדתית - א"מ) היו קו משבר, קו פרשת המים. אני רואה מאז הרבה שינויים בנוגע לדרך בה רבנים רואים אותנו. הרב רפי אוסטרוף לדוגמא, שנטע ז"ל השתייכה לקהילה שלו קיים מספר ימי עיון בנושא.

      לצערי, יש עוד עבודה רבה לפנינו, רבנים לא מסכימים לומר דברים אמיצים ולפעול ברצינות בנושא. יש רב אחד שאני מכירה שמסכים לכתוב דברים יותר "רדיקליים" ביחס לקהילה הטרנסית, שקורא להתייחס לאנשים מהקהילה בכבוד, להתייחס אליהם מבחינה הלכתית ע"פ המגדר בו הם חיים ולא ע"פ המין בו הם נולדו.

      בסופו של דבר, המצב הדתי לא טוב, אני מגדירה את עצמי כדתייה למרות הסלידה של הקהילה הדתית ממני. לשמחתי אני משתייכת לקהילה הדתית של צור הדסה שכן מקבלת אותי ומתייחסת אליי בכבוד.

      איך אנשים מהקהילה הגאה יכולים לסייע במאבק הטרנסי?"

      אני חושבת שבתקופה האחרונה יש פתיחות הרבה יותר גדולה לנושא הטרנסי. ארגון בת קול אליו אני משתייכת, לדוגמא, עושה צעדי ענק בנוגע לנושא. הוא שינה את שמו (מנשים לסביות לנשים גאות דתיות), מהווה ארגון שתומך בנשים טרנסיות בצורה יוצאת מן הכלל.

      בנוסף לכך, הייתי רוצה את ההתגייסות של הקהילה הדתית הגאה ביחס לאמירות טרנסופוביות במרחבים פמיניסטים ליברליים. לצערי מתקיים מצב בו פמיניסטיות דתיות מציגות תפיסות סובלניות כלפי הומואים ולסביות יחד עם תפיסות טרנסופוביות. נשים אשר יצטלמו עם גברים מ"חברותא" (ארגון הומואים דתיים - א"מ) - אך עם טרנסיות לעולם לא יוכלו לחלוק מרחבים משותפים. אנחנו מכירות מספר מקרים בהם נשים טרנסיות הודרו ממרחבים פמיניסטיים דתיים, מקרים בהם פמיניסטיות דתיות הפגינו טרנסופוביה ולא נתקלו בביקורת לאחר מכן.

      אסור לזנוח את המאבק הטרנסי למען קבלה של הומואים ולסביות, אסור להתעלם מטרנספוביה ומהתבטאויות פוגעניות של אנשי ציבור, גם אם הם מציגים את עצמם כבני ברית של הקהילה הדתית הגאה.

      אני חושבת שהתפיסה הזאת רלוונטית גם בנושא לנושא הביסקסואלי. אנחנו אמנם כיום ביום הנראות הטרנסי, אך חשוב לי להזכיר גם את המאבק הזה. הנושא הביסי הודחק מתחת לפני השטח, ואני מצפה ממאבק גאה לשלב בתוכו את כלל הזהויות - לא רק את אלה שנוחות יותר לעיכול. בשורה התחתונה, יש ליצור חזית אחידה אשר מגינה על כלל החברים והזהויות בקהילה הדתית הגאה.

      מה תגידי לטרנס* בתחילת תהליך היציאה מהארון שלו.ה?

      אתם לא לבד. אתם לא לבד, אנחנו כולנו באותה הסירה, יש המון מוקדי תמיכה לטרנסים וטרנסיות בתחילת הדרך. יש לנו קהילה גדולה שיכולה לתמוך בהם, אנחנו נתן לכם את כל הכוח האפשרי כדי שתוכלו להצליח להרים את הראש מעל המים. בסופו של דבר - It gets better